יום שישי, 14 במרץ 2014

מה יותר משתלם, להציל נפש או ללמוד תורה?

כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו... (מגילת אסתר - פרק י פסוק ג')



מדוע הפסוק כותב שמרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו לא לכולם? הרי מי היה גדול כמרדכי היהודי, שכל הצלת עם ישראל היתה בעיקר בזכותו!?
האם היה מישהו שהיה מסוגל לא לחשוב כך? ומסביר לנו רש"י: לרוב אחיו, ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו. עכ"ל.

אדם הולך להציל את כל עם ישראל, ועדיין יש עליו תביעה כי ביטל קצת מה"סדר" הקבוע שלו...

רואים אנו מכך מהי החשיבות הגדולה של לימוד התורה, עד שאמרו חז"ל בגמרא (מגילה טז:) ש"גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות"! כלומר שאם אדם ישב ולמד, ולעומתו חבירו הלך להציל נפש מישראל, שכרו של הלומד יותר גדול מזה שהציל!

ודאי שמי שיושב ללמוד תורה, ורואה אדם טובע בים, הוא חייב לעזוב את לימודו ולרוץ להציל את אותו אדם, זה הרי פיקוח נפש. אך במקום שיטפח לעצמו על השכם, ויתלהב מכך שהציל אדם מטביעה, יחשוב למה נגרע שכרו בכך שנתגלגל לידו המצב הזה דוקא בעת שישב ולמד תורה..

ואם צריך להצטער על כך שביטל תורה כי הלך להציל נפשות, כמה צריך להצטער אם ביטל תורה בשביל שיחת חולין בפלאפון בתוך הזמן שהגדיר ללימודו... ישמע חכם ויוסף לקח!