וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' ... וַיִּדֹּם אַהֲרֹן! (פרק י פסוקים ב'-ג')
מסביר לנו רש"י הקדוש, ש"אהרון קבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קבל? שנתייחד עמו הדבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין". אהרון זכה, לכך שהקב"ה דיבר איתו ישירות פרשה שלמה בתורה! איזה שכר עצום, לאדם שמוכיח בהתנהגותו שיש בורא לעולם, ושצריך לקבל את הכל באהבה ולא להתריס (לבוא בטענות) כלפי מעלה. וכבר אומרת התורה בפרשת עקב (ח ב') "לְמַעַן עַנֹּתְךָ, לְנַסֹּתְךָ! לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא". תכלית הצער והסבל בעולם הזה היא [גם] להיות ניסיון לאדם. האם אתה מאמין, שזה בורא העולם, ששלח לך את הניסיון? האם אתה מקבל באהבה וממשיך לשמור את המצוות? או שברגע שיש לך קצת שאלות אתה נשבר?! אדם שמבין שכל מה שקורה זה מהקב"ה, מתחזק לאחר כל ניסיון שעובר בחייו. כמו שאומר דוד המלך: "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי" (תהילים כג'). גם השבט (מקל) וגם המשענת, מנחמים אותי, כי אני יודע שזה ממך, וברגע זה אתה קרוב אלי!
אדם צריך לקבל את הייסורים באהבה, באותה מידה שמקבל את המקרים המשמחים בחייו! כמו שידע להודות איוב שסבל את ייסורים הכי קשים שיש: "אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹקִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל? (איוב פרק ב' י')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה