יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

זהירות חושך לפניך !

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה... (פרק כה' פסוק לד')


ומסביר הרמב"ן [רבי משה בן נחמן 1194-1270] שמהותו של עשיו היא אדם שחושב רק על ההנאה העכשווית. "וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם, וַיֵּלַךְ". הבכורה שמחכה לו בעתיד אינה מעניינת אותו כלל!

וכך היא לשונו: "וזו סיבת בזוי הבכורה, כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו חפצם בעתם ולא יחושו ליום [ה]מחר" עכ"ל.

ועל כך כותב שלמה המלך: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ!" (קהלת ב יד'). מי שעיניו בראשו מסתכל קדימה ובוחן את התוצאה של מעשיו. יודע הוא להמתין, לדחות סיפוקים, מבין הוא בחוכמתו שבסוף זה ישתלם. לא כן הכסיל, שכל רצונו הוא אך ורק לנסות ליהנות כמה שיותר ומהר, זוהי תכלית חייו ועל כך הוא עמל בכל מאודו! "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמֽוּת" (ישעיה כב יג'). חושב הוא שבכך הוא עושה את המעשה הנכון, אך זוהי המהות של האדם שנמצא בחושך, בטוח שרואה הוא את הדברים בצורה נכונה, אך לא שם לב שתאוותיו הם אלו שמנחים אותו. להיכן הוא מתכנן להגיע בסוף?  הוא אינו יודע..

או יותר נכון לומר: אינו רוצה לדעת...