כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם! (פרק כו פסוק כט')
מה ראו אבימלך וחבורתו להתפאר בעצמם שלא נגעו ביצחק אבינו ועוד שלחוהו בשלום?!
מדרש רבה מבאר את הפסוק הזה במשל לאריה שטַרף טרף ונתקעה עצם בגרונו. יצא האריה בהצהרה לכל חיות היער: "כל מי שיבוא ויוציא העצם מגרוני, אתן לו שכרו כיאה למלך החיות ביד רחבה".
לשמע הקריאה הגיע בזריזות עוף הנקרא: "הקורא המצרי", אשר לו מקור ארוך ודק, ביקש העוף מהאר"י לפתוח את פיו, הכניס בזריזות את מקורו הארוך ללוע האריה, תפס העצם והוציאה! והאריה נשם לרווחה... המתין הקורא המצרי בסבלנות להוראת המלך בדבר שכרו, ושראה שהאריה מתעלם העיז וביקש את שכרו מהאריה.
אמר לו האריה בנהימה מפחידה: "לך וספר לכל חיות היער שנכנסת ללוע הארי ויצאת ממנו בשלום... וכי יש לך שכר גדול מזה?!...
יצא הקורא המצרי כלעומת שבא... כן הוא הנמשל: אבימלך מלך גרר, אחוזת מרעהו ופיכול שר הצבא שלו באים אל יצחק ומסבירים לו: שזה לא מובן מאליו להגיע לגרר (לוע הארי) ולצאת בשלום...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה