הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם! (פרק לב פסוק לד')
"וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" - דורשים חז"ל שאין לך עונש בכל הדורות שאין בו פקידה מחטא העגל (סנהדרין קב.). כלומר, כל הצרות שבאים על עם ישראל במשך כל הדורות מקורם בכפרת עוון חטא העגל.
ונשאלת השאלה: הייתכן?! מדוע כל כך הרבה שנים ועדיין לא נשלמה הכפרה?!
התשובה לכך תובן על פי משל: למלך אחד היה שר אהוב מאד, שאיתו היה המלך נועץ בכל ענייני המדינה. וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. והנה יום אחד טעה השר במילוי תפקידו, והמלך בחמתו נשבע שיפיל עליו סלע ענק וכבד במטרה להורגו ומיד...
לאחר שהתאושש המלך מרוגזו התחרט על אשר ביקש לעשות, אך כמלך לא יאה שלא יעמוד בדיבורו. מה אם כן יעשה? מצד אחד לא ניתן לשנות את מאמר המלך והסלע חייב להיזרק על השר, מאידך לא יכל המלך להרוג את השר שכל כך הוא אוהב...
שר אחד שהיה חברו הטוב של השר הנידון מצא פיתרון למלך: "המלך יביא מכבש גדול ויפרק את הסלע לאבני חצץ. ובכל יום המלך יזרוק על השר אבן אחת. וכך יצא שלבסוף הסלע כולו יושלך על השר הסורר. אומנם זה יכאב לו, אך לפחות ישאר בחיים."
והנמשל הוא: הקב"ה גזר כליה על כל עם ישראל: "הֶרֶף מִמֶּנִּי, וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם..." מצד אחד לא יכול המלך לחזור בו, ומצד שני אין הוא רוצה להרוג את בניו. מה עשה? "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי". במקום כליה ח"ו העדיף ה' לחלק את הגזירה לצרות קטנות בכל הדורות ובכך להשאיר אותנו בחיים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה