יום שלישי, 21 באפריל 2015

להיות בעל בחירה זו אחריות!

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת, וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ! (פרק כפסוק טו')



ונשאלת השאלה: מה אשמה הבהמה המסכנה, שהייתה בשדה ואכלה עשב להנאתה, ופתאום בא אדם חולה, ועשה איתה עבירה? הרי לא הייתה לה שום אפשרות להתנגד בכלל. למה היא מתחייבת בסקילה ללא רחמים?

מסביר לנו רש"י הקדוש: "אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב- תיסקל. קל וחומר לאדם שיודע להבחין בין טוב לרע, וגורם רעה לחברו לעבור עבירה. כיוצא בדבר אתה אומר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת" [של העבודה זרה] הרי דברים קל וחומר, מה אילנות שאינן רואין ואינן שומעין, על שבאה תקלה על ידם, אמרה תורה השחת שרוף וכלה! המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה, על אחת  כמה  וכמה..."

מוסיפים חז"ל: שלאחר מעשה זה הבהמה נסקלת, ולא משאירים אותה בעולם, כי היא מזכרת עוון לאותו יהודי שבגללה הוא איבד את העולם הבא שלו. לכן אומר הקב"ה שצריך להשמיד אותה, כי היא מזכירה את הדין שקיבל אותו אדם.

לאותה בהמה לא הייתה בחירה, ועדיין כך הוא עונשה. יש ללמוד מכך בקל וחומר לאשה שהולכת בחוסר צניעות ברחובה של עיר ומחטיאה את  הרבים, שלה וודאי ישנה בחירה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה