יום רביעי, 1 באפריל 2015

כך נראו מכות מצריים !

וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים  (פרק ז פסוק ד')


בשנת 1828 רכש המוזיאון "ליידן" שבהולנד פפירוס מצרי, המתאר את עשר המכות במצרים. מספרו הקטלוגי של הפפירוס הוא 344 והוא מכונה "פפירוס איפוור".

מאז שנחשף,  נעשו מספר נסיונות לתרגמו. בתחילה לא ייחסו לו חשיבות מיוחדת, משום שבהתאם למה שהיה מקובל במחקר ההיסטורי באותם ימים, נקבע מיקומו לשש מאות שנה לפני יציאת מצרים והוא נגנז בלא אזכור מיוחד בספרי ההיסטוריה.

כך פותח עמנואל וליקובסקי (Immanuel Velikovsky) בספרו (תקופות בתוהו) את תיאורה של אחת המהפכות הגדולות בשדה הארכיאולוגיה, שזעזע את המערכת המקצועית ואת דעת הקהל העולמית. בהמשך הוא עומד על הדמיון הרב בין תיאור ההרס והחורבן שפקד את מצרים, כפי שמתאר אותם איפוור" המצרי, לבין התיאור של מכות מצרים בתורה. בכך הוא הוציא את הפפירוס מאלמוניותו. כל שהיה עליו לעשות, כדי להתאימו לסיפורי התורה, היה עליו לייחס את הפפירוס לתאריך מאוחר ב-600 שנה ממה שייחסו לו עד היום.

וכך הוא כותב בספרו (חוזים בכוכבים וחופרי קברים): "חקרתי ודרשתי בכתובים ואולם לא מצאתי אזכור כלשהו לאסון כזה בספרים העוסקים בהסטוריה של מצרים, עד אשר נתקלתי בהתייחסות לחכם בשם "איפוור", המקונן על כך שים הנילוס הפך לדם. חיפשתי אחר המקור ומצאתיו במהדורה מאת אלן גרדנר, אשר תרגם את הטקסט בשנת 1909. עיון בכתוב הביאני למסקנה, שלא זו בלבד שהיה זה תיאור מדויק של שואת טבע, אלה שהטקסט היה תיאור מדויק של מכות מצרים. כה רב הדמיון בין התיאורים עד כי שנים מעטות לאחר מכן, כאשר שלחתי את הטקסטים המקבילים לפרופסור ג'ון גרסטאנג  (John Garstang) האיג'פטולוג הבריטי וחוקר יריחו, השיב לי הלה, שהטקסט מתוך הפפירוס המצרי נראה לו כהעתק מספר שמות"!

 

איפובר

 

פפירוס איפובר