סיכומים עושים בסוף !

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ! (פרק כה פסוק יז')

משל לחבורת סוחרים שהפליגו בספינה המה וסחורתם. בדרכם עברו ימים ונהרות והדרך התמשכה זמן רב. לימים נפל ריב בין אחר הסוחרים הגדולים שבאוניה שהיה עשיר מופלג עם סוחר אחר שהיה חסר אמצעים. והנה הסוחר הדל לא שקט על שמריו, אלה התיר את חרצובות לשונו והשיב לבעל ריבו מנה אחת אפיים.

"חצוף שכמותך" אמר העשיר. "איך אתה מעיז להשיב לי דברים? והלא גדול וחשוב אני ממך עשרת מונים!"

"ומדוע תחשוב כך?" ענה הסוחר הפשוט, "האם משום שמוליך אתה בבטן האוניה סחורות רבות פי כמה וכמה משלי? אם משום כך אתה טועה! שהרי בים מצויים שודדים עזי נפש העלולים להשתלט על האוניה ולקחת שלל את כל תכולתה, על כן בהיותנו בים שוים אנחנו..

כאשר נשוב אל בתינו, או אז נראה מי גדול ומי קטן."

כן הוא הנמשל אמר המגיד מדובנא. כל ימי האדם בעולם הזה הוא מצוי בסכנה ממש, כאותה אוניה בלב ים, שכן היצר הרע האורב לאדם על כל שעל עלול להכשיל כל אדם.

כאשר מגיע האדם אל עולם האמת, אז מתגלית האמת לאמיתה, מי הקטן ומי הגדול באמת...