יום שלישי, 14 ביולי 2015

ארכאולוגיה במדבר סיני

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' (פרק לג פסוקים א'-ב')


יהושוע עציון בספרו "התנ"ך האבוד" (ע' 53). מראה שהממצאים הארכיאולוגיים מתאימים בצורה מפליאה לתיאורי התורה.

אחד הגילויים המעניינים בספרו, הינם שרידים של מסעות בני ישראל במדבר. וכך הוא כותב:

"מקובל לראות בחצי-האי סיני את מקום הנדודים של בני ישראל. סקרים וחפירות ארכיאולוגיות מצומצמות נערכו בחצי-האי כבר בשלהי המאה ה-19. היו שקיוו לגלות בסיני שרידים המעידים על נוכחותם במקום של בני ישראל יוצאי מצרים. ואכן נתגלו בסיני ובמדבר צין ממצאים רבי עניין. ניתן לייחס את רוב הממצאים הארכיאולוגיים הקדומים בחצי האי סיני וברמת הנגב המרכזית, לבני ישראל שיצאו ממצרים.

הממצא הבולט, שהתגלה בחפירות ובסקרים, היה שדות קבורה פזורים במרחבי חצי-האי  וברמת  הנגב  המרכזית.  הקברים  נמצאו  לפעמים  בריכוזים  גדולים  ולעיתים  במפוזר.  צורת הקברים לא אחידה. לרוב צוין מקום הקבורה בגלי האבנים הקרויים טומולי, לעיתים היו אלה מבני קבורה ממש. על יד ריכוזי הקברים נתגלו אתרי מגורים.  קשה היה להבחין בדגם ארכיטקטוני מסוים. לרוב נמצאו שרידים של מבנים מעוגלים, שהיו ערוכים מסביב לחצר מרכזית. קירות המבנים היו בנויים טור אבנים אחד. התגלתה כמות קטנה בלבד של אבני מפולת, דבר המעיד שהגג וחלקם העליון של הקירות היו עשויים מענפים, מעורות או מאריגים. התיאור חופף לסיפור המקראי המתאר את ישיבתם של בני ישראל בסוכות". בהמשך הוא מוסיף: "אתרי המעגלים ושדות הטומולי, שנמצאו בסיני מראים בעליל, שבמשך תקופה קצרה בעת העתיקה חלפו דרך סיני המוני בני אדם. מה היו אם כן מקורות המים של רבבות אלה בזמן שהותם במדבר? לפי התיארוך החלופי, המונים אלו הם כאמור יוצאי מצריים.  כמבואר בתורה, שתו בני ישראל מבארה של מרים, שהלך איתם בדרך נס. מקורות המזון של הנוודים הקדומים בסיני, אף הם אינם מחוורים די הצורך. המקרא מספר, שיוצאי מצריים אכלו מן, שירד בדרך נס מן השמיים.

תופעה מעניינת קשורה למבני המגורים של תושבי המדבר המסתוריים: באתרים רבים בחצי האי סיני, שבהם מצויים שרידים של מבני קבע, לא נמצאו חרסים. שהם סממן של מגורי קבע. בשונה מהמקובל באתרים ארכיאולוגים אחרים. מה שמלמד שאלו היו מגורים ארעיים ביותר.

הארכיאולוגים כותבים שאין לתופעה זו הסבר. מצד אחד נראה שאלו היו מבני קבע, ומצד שני לא מוצאים בהם שברי חרסים. אולם לפי הסיפור המקראי, המתאר את חניותיהם של בני ישראל, נפתרת התעלומה. בכל חניה וחניה שחנו במדבר, לא ידעו בני ישראל מראש כמה זמן יחנו, ולכן ליתר ביטחון הם בנו לעצמם מבני קבע. לעיתים אכן החנייה ארכה זמן ממושך, שהצדיק את מבנה הקבע. אך לעיתים היא הייתה קצרה ביותר והמבנה היה מיותר. במקומות אלה, אכן לא נמצאו חרסים"..




 

יציאת מצרים בזווית מדעית-ארכיאולוגית


 גלגלי מרכבות המצרים, גופתו החנוטה של פרעה, תפילה חרוטה בסלע ועוד. השערות וכיוונים שונים – בסרטון שלפניכם:


.



[videojs poster="https://www.youtube.com/watch?v=3Abk1u_lVbY" width="500" height="250" preload="true"]