יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

שמור אחד וקבל פי שלוש !

שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'! (פרק כה פסוק ג'-ד')


וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ.?. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים ! (פרק כה פסוק כ'-כא')


התורה מצווה ומבטיחה שבעת שעם ישראל יכנס לארצו, הוא רשאי לעבוד את אדמת הארץ שש שנים, ובשנה השביעית מחויב הוא לשבות מעבודת האדמה במשך שנה תמימה. ועל כך מבטיחה התורה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה' כא'). כלומר התורה מבטיחה למי ששומר את שנת השמיטה ברכה גדולה של פי שלש תבואה. נס מעל החוקים הרגילים של הטבע.

רבים הניסים הגלויים המתרחשים לאותם אנשים המקבלים על עצמם את מצוות השמיטה אף בימינו, למרות שכיום מצוות השמיטה היא לא מן התורה אלה מדברי חכמים (ילקו''י הלכות שביעית פרק א' ס''ט עמוד פא). כפי שידוע על החכם סלמן מוצפי זצ"ל שהיה בגינת ביתו זורע חיטים ומגדלם לשם מצוות מצה של פסח. עצם זריעת החיטים בכל שנה הייתה בכדי לקיים את מה שכתוב בתורה:  "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ" "וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" וזאת על מנת שיזכה להפקיר את גינתו בשנה השביעית כפי שצוותה התורה. וידוע שבכל שנה הייתה גינתו מצמיחה יבול חיטים בכמות קבועה של 7 ק"ג. ואילו בשנה השישית היה היבול 21 ק"ג! בדיוק פי שלש מהכמות הרגילה. וברוב התפעלותו הלך לפרסם את  הנס  לכולם  בישיבה.

בנוסף מסופר על החקלאי נפתלי טובים ממושב נחלה, בהיותו חקלאי מתחיל וצעיר, קרא בתורה שצריך לשמור את השמיטה, והחליט לקיים מצווה זו. היה זה בקיץ של שנה שישית. החזון איש זצ"ל פסק שמותר לזרוע בשישית ירקות או תבואות שנועדו למאכל בהמה, אע"פ שהם ממשיכים לצמוח בשמיטה. נפתלי טובים תהה בלבו מה יזרע בשדהו בשישית, והחליט לזרוע 'כרוב קופנהגן'. כרוב בכללו שייך לתבואת חורף וזקוק הוא לקור. והזן של 'כרוב קופנהגן' זקוק לקור רב במיוחד. בקופנהגן קר מאוד, כידוע. אולם באין ברירה הוא זרע את שדהו בזרעי כרוב קופנהגן בקיץ של השנה השישית, והשמש הקופחת על ראשו הזכירה לו שהוא זקוק לנס. הקופנהגן של נפתלי טובים צמח! כרוב קופנהגן - בקיץ חם! הכרובים היו גדולים ויפים. מדריכי חקלאות היו המומים. סוחרים מכל הארץ הגיעו כדי לחזות בפלא וכדי לקנות ממנו במחיר משולש את הירק. אבל זה לא היה הסוף: מתחת לכל כרוב צמחו שני כרובים נוספים. חנן, אחד הסוחרים שהגיעו לקנות כרובים מנפתלי ראה את נס ה"פי שלש" וחזר בתשובה.

כיום הרב נפתלי טובים משמש כרכז של "המרכז הארצי לחקלאים שומרי שמיטה".

("המודיע הצעיר" שנת אלול תש"ס)  מתוך "מסע אל האמת" בהוצאת הידברות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה