וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ! (פרק ז פסוק כו')
אין מחלוקת על כך שבדור זה, דור "עקבתא דמשיחא" הניסיונות עלו בכמה וכמה מדרגות.
דור שבו התנאים הקדושים אמרו: "ייתי ולא אחמיניה" (סנהדרין צח:). שיגיע, אבל אנחנו לא רוצים להיות שם! ולמה? כי הדרך לחטא בדור שלנו הרבה יותר קצרה ממה שהיה בדורות הקודמים. אדם בתקופתם שהיה רוצה לחטוא, היה צריך להתאמץ ולהשקיע, לחצות נהרות ולהסתתר מאנשים. אך בדורנו, אדם יכול ביציאה קטנה ממפתן ביתו, לאבד את כל עולמו הרוחני.
הגויים שהגיעו לצערנו לארץ ישראל, הביאו איתם מארצם את כל הזימה והניאוף, תרבות השתייה והסמים. והרחוב לצערנו נהיה פרוץ יותר מיום ליום. הדבר היחיד שבכוחנו לעשות הוא לשמור על בתינו! הבית היהודי הטהור! בית שמהווה מגן וחומה בפני כל התרבות הקלוקלת של חוסר המוסר, והפריצות שיש בחוץ. בית ששומר על נשמותיהם של הילדים, ולמרות שנחשפו הם לרחוב בדרכם ללימודיהם, ברגע שיחזרו לביתם ירגישו שוב בית חם ואוהב, ידעו מהו מוסר אמיתי, מהם ערכים, ואיך צריך להראות יהודי.
ולכן הקב"ה מצווה: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ!" את הרחוב אתה צריך להשאיר בחוץ! אל תיתן למכשיר הטלוויזיה לחנך את הילדים שלך, כי זה חינוך של גויים! פתאום הילד שאמור להיות שמח, נהפך לחסר סבלנות, עצוב, ומסתגר בחדרו...
זה הכל בידיים שלנו! חינוך יהודי טהור למוסר, מידות טובות ויראת שמיים, או: רחוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה