לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ! (פרק כד פסוק טז')
הגמרא במסכת ברכות מביאה סתירה: בין פסוק זה ש"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" שמשמעו שכל אחד ימות בגין חטאיו שלו לבין הפסוק (דברים ה ט'): "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" – שהבנים יסבלו בעבור חטאי אבותם?!
והיא מתרצת: שהפסוק ש"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" – מדבר כשאין הבנים אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם, ואילו הפסוק של "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" מדובר כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם – ואז במקרה כזה יקבלו עונש על חטאי אביהם...
מובא בראשונים משל למה הדבר דומה: מעשה היה באריה גדול וחזק שעבר בשדה לבקש טרף ופגש בשועל זקן וחכם.
האריה ברעבונו רצה לטרוף את השועל, השועל הבין שקיצו קרב, פנה אל האריה ואמר לו: "מדוע אריה יקר ברצונך לטרוף שועל זקן כמוני הלא בוודאי לא תימלא כרסך מבשרי שהרי זקן אני ואין בי כי אם עצמות מתחת לעורי ובשר אין... אבל תחתי אשיאך עצה, הרי לך ממולנו אדם עומד ומתפלל, והוא שמן ומלא בשר, ובוודאי מבשרו תוכל לשבוע ולמלא את כרסך...".
האריה נפעם מהרעיון של השועל ואמר לו: "הייתכן?! לא אוכל לעשות זאת, כי מפחד אני לטרוף אדם המתפלל פן תדבקני הרעה ומתתי בעוון הזה"... ויען השועל לאריה בערמה ויאמר לו "אין לך מה לפחד כלל ואל לך לחשוש... הלא תדע ידידי האריה כי עוון אבות נפקד על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים, יבואו בניך ובני בניך אחריך ויכפרו על עונותיך, לך לא יקרה מאומה מן החטא, לך אכול בשמחה טרפך ותהנה, ואם אין אתה עושה כן, שמא תמות ותפסיד את הנאות העולם הזה"...
וימצאו חן דברי השועל בעיני האריה, וישמע בקולו. קם מיד ושעט לטרוף את האיש. אך אבוי... כשדילג לעברו, מרוב רעבונו ופזיזותו, לא שת לבו לבור עמוק ונסתר שהיה פעור בקרבת האיש, וקודם שנעץ ציפורניו בטרפו מעד האריה ונפל לתוכו. וירא האריה כי צרתו צרה, הרים את קולו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד, ויאמר "שועל שועל איכה?!" כשמוע השועל את צעקותיו של האריה, רץ אל הבור. והציץ לעבר האריה מפתח הבור וישאל אותו: "מה היה לך אריה כי הנך נמצא למטה בבור עמוק וחשוך זה?" ויען האריה ויאמר "הלא אמור אמרת לי שאין לי ממה לדאוג שכן עוון אבות נפקד על בנים ועל בני בנים, ולמה עתה נפלתי לתוך הבור הזה טרם ביצעתי את זממי לטרוף את האיש המתפלל?!"
ויען השועל ויאמר לאריה "סלח נא לי ידידי האריה, כשם שאתה לא חשבת על בניך כך כנראה גם אבותיך לא חשבו עליך ונלכדת בעוונם..." והנמשל ברור: כשאדם מחזיק בחטאי אבותיו אל לו לשאול מדוע סובל הוא בעוונם...
מקור: http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=2301
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה