יום חמישי, 3 בספטמבר 2015

תחילת מעשה במחשבה

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן! (פרק כט פסוק ח')


על פסוק זה כותב הרב יהודה לייב חסמן בספרו אור יהל: "שאין מעשה בלא השכלה בו, ואין ערך לשכל בלא הפעלתו במעשה".

כלומר, אין מצווה שלא נדרש בה האדם להפעיל את שכלו. ואם בדבר הכי חשוב שזה קיום מצוות ה' אנו לא מפעילים את השכל, בשביל מה לנו שכל??? על כך הקב"ה מזהיר: "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן"!

אדם צריך להתרחק ככל הניתן מלקיים את ציוויי התורה כ"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה". לקיים כ"מְלוּמָדָה" זה שאדם עושה פעולות שאינם נובעים מכוח ליבו והכרעת דעתו, אלה נעשים מכח השגרה וההרגל. התרגלתי להתפלל, התרגלתי לעשות קידוש ביום שבת, וכך הלאה.. לפני ראש השנה, רגע לפני שאנו מקבלים  על עצמנו קבלות חדשות, כדאי שנתבונן על המצוות שכבר אנו עושים, וננסה להכניס בהם חיות ורגש.

ניתן לעשות זאת ע"י התבוננות על מהות כל מצווה, לימוד מאמרי חז"ל בנושא, והפעלת השכל בכוונה שעומדת מאחרי המצווה. מדובר על פעולות שגם כך אנו עושים ביום יום אין ספור פעמים, אך עתה ננסה לתת להם נפח וכוונה, נחשוב רגע לפני שאנו מקיימים את המצווה. וכך יתקיים בנו  מאמר חז"ל: "תכלית חכמה,  תשובה  ומעשים  טובים"! (ברכות יז.)