יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

פלוס ועוד מינוס שווה מינוס

בית שמאי אומרים ג' כתות הן ליום הדין. אחת של צדיקים גמורין, ואחת של רשעים גמורין, ואחת של בינוניים.. (מסכת ראש השנה טז:)


כותב הרמב"ם על דברי הגמרא הנ"ל: "שבְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מִי שֶׁנִּמְצָא צַדִּיק נֶחְתָּם לְחַיִּים. וּמִי שֶׁנִּמְצָא רָשָׁע נֶחְתָּם לְמִיתָה. וְהַבֵּינוֹנִי תּוֹלִין אוֹתוֹ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, נֶחְתָּם לְחַיִּים וְאִם לָאו נֶחְתָּם לְמִיתָה." (הלכות תשובה פרק ג ג')

ושואלים חז"ל שאלה: מדוע הבינוני לא יכול להישאר בינוני גם לאחר יום כיפור? מדוע אם הוא לא עשה תשובה לפני יום כיפור הוא נחתם למיתה כרשע? הרי הוא נשאר בינוני! והרי אם הוא נשאר בינוני, יש לנו כלל שהקב"ה מטה כלפי חסד, ואם כך מדוע ייחתם הבינוני למיתה ולא לחיים?

ועונה על כך ה"לחם משנה" (שם): דהיכא דלא עשה תשובה, הוי עון אחד נוסף על העונות, משום דבאלו עשרה ימים של תשובה הוא חייב לעשות תשובה, ואם לא עשה [תשובה בימים אלו] הרי עון אחד נוסף על העונות [וזה מה שמוציא אותו מכלל בינוני]. עכ"ל.

רואים אם כן שהתשובה בימים אלה הכרחית, ולא רק הצעה טובה..