תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ! (פרק כח פסוק מז')
עני אחד החל לקבץ נדבות והנה הצליח לקבץ כמה מטבעות. מה עשה? קנה כרטיס הגרלה. ההגרלה עמדה להיערך בעיר הגדולה, וכפרס ראשון הוצע סכום כסף עצום. שפר מזלו של העני והכרטיס שברשותו זכה בפרס הראשון!
רבה הייתה השמחה בבית העני, ומרוב אושר פרץ בריקוד סוער עם ילדיו הרבים, עד אשר קולות השמחה נשמעו אל מחוץ לבית. מה פשר השמחה בביתו של קשה יום זה? תמהו השכנים, שלא נמצא אף אחד שיסביר את פשר השמחה, נכנסו שכניו אל ביתו פנימה ושאלהו. מה לך שמח ורוקד? תמהו השכנים. "עשיר אני" אמר העני ונופף בכרטיס ההגרלה. כרטיס זה זכה בפרס הגדול! ומה בכך? אמרו השכנים. אולם כעת אין בידך אף פרוטה והרעב עדיין שורר בבית. שוטים שכמותכם, אמר העני. אולם אין בידי עתה אף פרוטה, אבל אני עומד לקבל את הכסף, את הפרס המובטח והרי כאילו הוא מונח בכיסי...
כן גם הוא הנמשל אמר החפץ חיים זצ''ל: אדם המקיים את מצוותיו של הקב''ה אף אם ימיו קשים, עליו לשמוח שמחה גדולה, שכן לעתיד לבוא מוכן לו שכר רב, ואף אם אין שכר בידו כבר עכשיו הרי הוא כאותו אדם שיש בידו את הכרטיס הזוכה !!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה