יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

מה יוצא לי מזה?

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' (יא פסוק יב', יד')


ושואלים חז"ל, מהו הניסיון הגדול? במה בדיוק הקב"ה ניסה את אברהם באומרו "לֶךְ לְךָ"? נכון שאדם לא אוהב לעזוב את המקום שבו הוא גדל, נכון שלאדם קשה לצעוד אל מקום שהוא אינו מכיר. אך רואים אנו שהקב"ה ישר מרגיע אותו בכך שאומר לו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. וַאֲבָרֶכְךָ. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.." (יב ב'-ג'). כל ההבטחות הכי גדולות הובטחו לאברהם עוד לפני צאתו, אם כן איפה הניסיון? ועוד, הפסוק ממשיך וכותב: "וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט". הנה גם לוט עזב את המקום שבו הוא גדל, והיה מוכן לנדוד אל ארץ לא ידועה. אם כן מהי הגדולה של אברהם? והיכן מסתתר כאן הניסיון?

עונה על כך האור החיים הקדוש: שהסוד טמון במילים "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'". מלמד אותנו האור החיים כלל. בכל מקום שכותבת התורה לשון 'אמירה' כמו: "וַיֹּאמֶר ה'", מדובר על סגנון דיבור רך ועדין. וכל מקום שכתוב בתורה לשון 'דיבור' כמו: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר", אלו הם דברים  קשים.  רואים  אנו  בפסוקים  שלנו, שהקב"ה פונה אל אברהם בלשון רכה של "וַיֹּאמֶר ה'", ואילו אברהם מבצע זאת כאילו שמע דיבור "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'". מלמד שאברהם אבינו לא ביצע זאת בגלל המילים היפות וההבטחות של הקב"ה, אלה עשה זאת מפני שזו גזירת המלך! זוהי גדולה, וזהו הניסיון.

אין לקחת את התורה והמצוות כאדם שחוקר ומנסה להבין כל דבר, מה הטעם? והאם זה משתלם? אלה ראשית יש להזדרז ולבצע את הדברים כגזירה מפי המלך!