וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ! (פרק ד פסוק א')
משה רבינו עומד מול כל העם, בהזדמנות אחרונה אולי להשפיע עליהם לפני שהם נכנסים לארץ ישראל. בעוד זמן קצר יהושוע בן-נון תופס את הפיקוד, ועם ישראל נכנס לשבע שנות כיבוש של הארץ, ולאחר מכן יעבור עוד זמן לא מבוטל שבו יצטרכו הם להתמקם כל אחד בנחלתו, לבנות את ביתו ולהיות טרוד בענייני הפרנסה וקשיי היום יום. זה כבר לא יהיה דור המדבר שהיה מוקף בניסים ונפלאות, דור שהיה רואה את השגחת הקב"ה עין בעין. לכן משה רבינו מנצל הזדמנות זו בכדי לחדד אצל עם ישראל כמה נקודות שחייבות להיות עמוד יסוד לכל קיומם.
פונה משה אל העם ואומר להם: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת- לְמַעַן תִּחְיוּ!". עם ישראל פותח את המילון בערך "חַיִּים", ומגלה שהוא צריך לעדכן את מה שכתוב שם. הרי ישנם אנשים שאינם שומעים אל החוקים והמשפטים ועדיין הם נראים חיים, ואם כך מה נקרא חיים?
אם עד היום חשבנו שחיים זה יצור חי, שנושם אוכל שותה ויש לו תחביבים, עכשיו מסתבר שהתורה חושבת אחרת. התורה קוראת לישראל "חיים" ברגע שהם שומעים אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים. כמו שנאמר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד ד'). אומר הקב"ה: אם אתה שומע בקולי, אם אתה עושה את מה שאני אומר על פי התורה, אז אני קורא לך חי! אם אתה לא הולך על פי המשפטים והחוקים, על מה אני אקרא לך חי? הרי גם בעל חיים אוכל שותה ורץ...
האור החיים הקדוש על הפסוק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" כותב: "והכוונה בשיעור הדיבור על זה הדרך, להעיר שהחיים נמשכים להם ממקור החיים [הדבקות בה']. והכוונה בזה שזולת זה לא יקרא חיים, הגם שיתנועע ויאכל וכו'. שה"רשעים בחייהם קרוים מתים" (ברכות יח:) לצד שמקורם מקור המיתה. וזה הוא החידוש שמחדש להם משה במאמר זה שמודיעם שהם חיים ממקור החיים עכ"ל.
ולכן ממשיך משה ואומר: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד! פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ" (דברים ד ט'). לא לשווא יש כפל לשון בפסוק, גם "הִשָּׁמֶר לְךָ", וגם "וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד". כי בעניינים של חיים ומוות לא משחקים!
אדם יכול להסתכל על סביבתו הקרובה, ולהרגיש שהוא בסדר גמור. "אני אדם טוב!(?)" "אני דתי בלב! [והתפילין בארון]" "איש איש באמונתו יחיה [וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה-במקור (חבקוק ב ד')]". אך בפועל בגלל מעשיו הוא נחשב למת! מה זה מת? מנותק! מנותק מבורא העולם. ואיך הוא הגיע למצב הזה? כי הוא לא קרא את הפסוק: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'" (דברים ו יח').
תפקידו של האדם הוא לקחת את כל מה שהוא למד מהסביבה, לשים בצד, ולעשות את הישר והטוב בעיני ה' ולא כפי מה שמתחשק לו! לא כמו איך שהסביבה שלו לימדה אותו!
אך אדם לפעמים חושב שהוא מבין.. משל למה הדבר דומה? יש תופעה שמלמדים אותה בקורס טיס והיא נקראת "וְרְטִיגוֹ" תופעה שבה טייס טס מעל הים, ולאחר כמה תמרונים, הוא לא בטוח מה זה השמיים ומה זה הים. מה שמלמדים את הטייס זה לא לסמוך על מה שהמוח שלו אומר לו, אלה לסמוך על המחשב שממולו. הרבה טייסים חשבו שהם יודעים מה הם עושים, וצללו אל תוך הים. אותו דבר בדיוק בורא העולם אומר לך: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ", תדע שלא תמיד אתה מבין מה טוב בשבילך!
לפעמים האמת שלך זה אוסף של שטויות שלמדת במהלך התקופות שעברת בחיים שלך, הדבר האמיתי היחיד זה הוראות היצרן!
ולמי שעדיין חושב שהוא מבין ויודע, אומר הקב"ה: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה', כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם!" (ישעיה נה') ההבדל בין ההבנה שלך להבנת ה' היא כמו בין השמים לארץ, ולכן כדאי שתתיישר על פי התורה!
אומר הנביא יחזקאל (לג יא'): "שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"?! אדם ששב מדרכיו הרעים ומשנה את מעשיו, הוא יכול לשנות את הכל. לפני כמה רגעים הוא היה חשוב כמת בעני בורא העולם, והנה הוא בזכות מעשיו הופך לחי!
אומר בורא העולם: כשאתה שומע בקולי, אתה נחשב חי. אבל אם אתה נסחף אחרי הזרם, רק נראה שאתה חי..
חז"ל אומרים שזה כמו הדגים שמתים בים. מהצד נראה לך שהם חיים, אבל הם רק נסחפים עם הזרם. ברגע שתראה דג ששוחה גם נגד הזרם, אז אתה יכול להיות בטוח שהוא באמת חי!
