‏הצגת רשומות עם תוויות פרעה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרעה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 באפריל 2015

לבחור מה להבין.

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה! (פרק ט פסוק לה')



איך יתכן שפרעה לא השתכנע למרות המכות הגדולות שקיבל, ולא שלח את עם ישראל?

ניתן להבין זאת על פי המשל:
במכון לגמילה מאלכוהול הביאו מרצה שיסביר מהו הנזק הנגרם משתייה מרובה של ויסקי. אחת המטרות הייתה להפחיד את המכורים ולמנוע מהם לחזור לטיפה המרה...

המרצה פתח את דבריו בניסוי. כדי להסביר מהו הנזק שגורם האלכוהול הוא הכניס תולעת שהביא עימו לתוך כוס של ויסקי צלול. התולעת התפוררה תוך שניות ספורות לתדהמת כל הנוכחים. היו שביקשו לראות זאת שוב, המרצה שראה את שיא ההצלחה מול עיניו חזר על הניסוי כמה וכמה פעמים ובכל פעם ההתפעלות של המתאווים לטיפה המרה הדהימה אותו מחדש.

לאחר הניסוי שאל המרצה את הנוכחים: "מי מכם עכשיו יכול לומר לי מהי המסקנה מהניסוי?" דממה השתררה באולם, אף אחד מהנוכחים לא רצה להכיר בעובדה של הרס הגוף מאלכוהול או חלילה לומר מילים שלא יאפשרו לו בעתיד לשתות אלכוהול...

רק אחד הצביע. המרצה אפשר לו לדבר והוא אמר בקול רם: "מי ששותה ויסקי אין לו תולעים בבטן!"...

והנמשל ברור: אדם ההולך שבי אחר תאוותיו, לא משנה איזו הוכחה הוא יקבל או איזה נס הוא יראה, תמיד הוא ימצא דרך  לפרש את הדברים  בצורה שתאפשר לו להמשיך בדרכו  הנלוזה. 

להפסיד את כל הקופה

וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי! (פרק יב, לא')



עם ישראל יוצא ממצרים לאחר שפרעה זועק בחוסר אונים: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי".

הילקוט שמעוני (יב') מביא משל למלך שביקש מהטבח האהוב שלו להכין עבורו דג, משניגש המלך לאכול חש מיד בריח שעלה מין הדג, ריח המבשר שהוא אינו ראוי למאכל.
המלך כעס על הטבח והחליט להענישו בשל כך. המלך שאהב אותו נתן לו ברירה לבחור בין שלושה עונשים:

או שיאכל את הדג שבישל, או שיקבל מאה מלקות, או שישלם מאה זהובים.

הטבח היה קמצן ושכל לא היה לו, חשב לעצמו, שכדאי לו לאכול את הדג - ולפטור עצמו מהעונש. לאחר שנתנו לו לאכול את צלחת הדג הסרוח, ואכל מחציתו, חש ברע ורצה להקיא, התחרט ובקש לנסות לקבל המאה מלקות. כי לשלם, כלל לא עלה על דעתו, שהרי קמצן היה. החלו להלקותו כדבעי. וכאשר הגיעו לארבעים - חמישים מלקות, ראה שלא יוכל להחזיק עוד מעמד, אזי צעק 'הצילו' אני מוכן כבר לשלם את המאה זהובים...

יצא אם כן - שבסופו של דבר הוא שילם את  כל שלושת העונשים, גם אכל את הדג, גם לקה את הארבעים ולבסוף שילם מאה זהובים... אולם, אילו היה לו מעט שכל בתחילה, היה משלם את הזהובים מיד ולא היה צריך לעבור את כל הצרות.

והנמשל. פרעה גם קיבל מכות, גם שילח את בני ישראל עם כל רכושו, וגם טבעו הוא וחילו בים סוף...

אילו היה במכה  הראשונה היה מבין  שה' הוא האלוקים  לא היה צריך לעבור ייסורים  שלבסוף לא הועילו לו  מלשלח את בני ישראל..

יום חמישי, 15 בינואר 2015

האם באמת יש לנו בחירה?

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה! (פרק ט פסוק לה')


עוד מימי קדם, תמיד סקרנה את כל עמי העולם הסוגיה על אפשרות הבחירה של האדם. האם האדם הוא בעל בחירה ויכול להשפיע במעשיו על עתידו? האם האלוקים הוא כה גדול, עד שאין זה מעינינו מה שבני האדם עושים? או שאולי רק האלוקים מכוון את מעשיו של האדם, ואין לו יכולת בחירה?

היו עמים שעצם המחשבה על כך שבורא העולם שם לב למעשיהם הטרידה אותם. ולכן נקטו בעמדה שאלוקים גדול ועצום, ומהרגע שהוא ברא את העולם, הוא כבר לא מתעסק עם ברואיו הנחותים ממנו. והיו כאלה שהלכו לכיוון השני ואמרו שהכל ברצונו של בורא העולם, ואין לאדם שום אפשרות להשפיע ע"י בחירתו (הכל מכתוּבּ). לעומתם ביהדות תמיד ידעו שכל מצבו של האדם בעולם הבא, מושפע על פי מעשיו בעולם הזה. ולכן הוא קיבל אפשרות בחירה וביכולתו לבחור בין טוב לרע, ובהתאם לבחירתו נקבע מצבו. כמו שאומרים חז"ל: "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמיים" (ברכות לג:). לפני שאדם מגיע לעולם, נקבע האם הוא יהיה עשיר, או עני. חכם, או פחות. באיזה משפחה הוא יגדל, ובאיזה תנאים. אך האם הוא יהיה צדיק או רשע, זה תלוי אך ורק בבחירת מעשיו.

ונשאלת השאלה: איך יתכן שבורא העולם שיודע מה יהיה בכל הדורות קדימה, לא יודע מה אני אבחר? הרי ודאי שבורא העולם יודע אם אני יהיה צדיק או רשע, אז איפה הבחירה פה? מה זה "משחק מכור"?? אך כמובן שאין פה שום סתירה!

נניח שיש לי יכולת לחזות את העתיד. ולפני כמה ימים ניגש אלי אדם אחד שרצה לקבל הוכחה שיש לי את היכולת הזאת. אמרתי לו: "אין בעיה! אני כרגע ירשום לך על דף, את כל הדברים שתעשה מחר. מה תלבש, ומה תאכל, ועם מי תסתובב, מהרגע שתקום משנתך ועד שתלך לישון בערב". רשמתי את הכל על דף והכנסתי למעטפה, ולאחר שאותו אדם הבטיח לי שלא יקרא את מה שרשמתי עד למחרת בערב נתתי לו את המעטפה. אותו אדם הלך לביתו, ולמחרת בערב ברגע שפתח את המכתב נוכח לדעת שצדקתי בכל מה שרשמתי לו, ואפילו עד לפרט הכי קטן.

האם ידעתי לחזות את העתיד? כן! האם התערבתי לו בבחירה? כמובן שלא! כך גם בורא העולם לא מתערב לבני האדם בבחירה, למרות שיודע הוא את מעשי כל הדורות כולם.

ומי שעדיין לא השתכנע שיש בחירה לאדם, אנחנו נוכיח לו שברגע שהוא יראה אדם מסומם או שיכור שמושלך ברחובות מתגולל בקיאו. הוא ישר יבוא אליו בטענות: "למה אתה עושה זאת לעצמך? למה אתה לא הולך לגמילה? למה אתה מתעלל במשפחתך?" וברגע שהוא יטען כנגדו

את הטענות האלו, נטען גם אנחנו: מה אתה בא אליו בטענות? הרי אין לו בחירה. כך בורא העולם יצר אותו. היית צריך לנחם אותו על כך ולא להאשים אותו... אך ברור לכל בר דעת, שאם גנב יבוא אל השופט, ויאמר לשופט: "סלח לי אדוני השופט, אבל כך נוצרתי!" השופט יעיף אותו לכלא ללא רחמים. האדם הוא לא בעל חיים, ולכן יכול הוא לשלוט במעשיו!

אם תבוא לנמר רעב, רגע לפני שהוא מתנפל על איזו זברה מסכנה ותגיד לו: "אדוני הנמר, האם אתה יכול בבקשה להמתין כמה רגעים, אני רוצה לכוון את העדשה של המצלמה." רוב הסיכויים שהנמר יתחיל ממך. לנמר אין בחירה, אם הוא רעב הוא אוכל! שום דבר לא יעצור אותו. ומסיבה זו הפיל השמן לא חושב להתחיל בדיאטה. ככה הם נבראו ואף אחד לא מצפה מהם להכריח את עצמם להתנהג אחרת. אך את האדם יכולים אנו לשכנע ולצפות שישפר את מעשיו, ויתנהג בהתאם לצלם האלוקים שבו. הרי מהו תפקידם של כל הנביאים בהיסטוריה שעמלו וטרחו בכדי לגרום לעם ישראל לחזור בתשובה? אם אין לי בחירה, בשביל מה כל התוכחות וההפצרות?.! אלה ודאי שישנה בחירה לאדם וזהו יתרונו מעל כל הנבראים.

בפרשתנו אנו רואים שישנה סתירה כביכול בין הבחירה של האדם לבין רצון ה'. כי הנה פסוקים מפורשים ילמדו אותנו על פרעה שניטלה ממנו אפשרות הבחירה ולא יכל לשחרר את עם ישראל עד שה' אפשר לו. כפי שאומר הפסוק: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אם כך היכן הבחירה של פרעה?

צריכים אנו לדעת שישנה בחירה לאדם, אך היא לא "בחירה חופשית" כמו שהרבה טועים בלשונם. אם הבחירה היא "חופשית", אז עשיתי- הרווחתי. לא עשיתי- לא הפסדתי. הבחירה ביהדות היא בחירה בין טוב לרע, ובין שכר לעונש. הבחירה היא לא "חופשית"! ולכן פרעה שבחר לחטוא מעצמו בהתחלה והרע לעם ישראל, קיבל עונש והוא איבוד הבחירה בהמשך. כפי שכותב הרמב"ם: "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים, עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה. ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה!" (הלכות תשובה ו ג').

העונש הכי קשה שיכול להיות לאדם הוא שנסגרים בפניו דלתות התשובה! פרעה הרע לעם ישראל ונתחייב בעונש שמנע ממנו לעשות תשובה, עד שיקבל את כל העונש על מעשיו, אך בחירה על מעשיו הראשונים היתה גם היתה! ובשל מעשיו הראשונים הרעים נענש בעונש הקשה מכל, שנטלה ממנו הבחירה וסגרו בפניו את דלתות התשובה.

ועל כך אומרים חז"ל: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ" (אבות ב י'). על האדם לחזור בתשובה כל עוד הוא בעל בחירה, כי מגיעים ימים שבהם נסגרות הדלתות וכבר לא ניתן לבחור.