‏הצגת רשומות עם תוויות בחירה חופשית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בחירה חופשית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

רק 2% סיכוי שיש רעל. לא תשתה?

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם! (פרק כט פסוק ט')


"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" ודורשים חז"ל – ניצבים לדין בראש השנה!

רבי ישראל מסלנטר מתפלא בספרו ושואל: אינני מבין כיצד אנשים מתהלכים לפני ראש השנה בשאננות שכזו?! הרי הסבירות שתחייה קלושה למדיי, והנה ההזדמנות לשנות ואתה לא עושה מאומה?! גם אם זה לא נראה לך ויש אחוז סביר שזה יקרה חלילה האם לא תנסה להציל את חייך?!

משל למה הדבר דומה: לאחד  שהגיע לעיר וביקש לשתות והביאו לפניו בקבוק של מים מינראלים. כל הנוכחים שהם תלמידי חכמים מובהקים מצהירים בפניו כי המים טובים וראויים לשתייה ואף הן בכשרות מהודרת. והנה אחד שמעורער בנפשו אומר לו מזווית החדר: "אל תשתה אני שמתי רעל עכברים בפנים! - תדע! אם תשתה תמות!!!" אנשי העיר מיד ביטלו את דבריו שהנ"ל מאובחן כ"לא שפוי" בדרגה גבוהה...

שואל רבי ישראל: האם היינו שותים מהבקבוק?! האם היינו לוקחים סיכון של 2% שהם "לא שפויים" ושותים מהבקבוק?! בוודאי שלא!!!

וכן הוא הנמשל: האם בשביל 2% סיכוי שלא תחיה בשנה הבאה שווה לך להמשיך וללגום מהחיים ה"טובים" שיגדעו ממילא?! האם ניתן להיות שאננים ולהמשיך "לזרום" עם כולם?! בוודאי שלא!!!

זהו אם כן הזמן לעשות חשבון נפש להתחרט על העבר ולקבל לעתיד להיטיב את דרכנו. ועל ידי כך לזכות לשנה טובה ומבורכת!

אל תסמוך על הסוס!

הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים! לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ (פרק ל' פסוק יט')


סוחר אחד שכר עגלון בכדי שיוביל אותו ואת סחורתו מעיר אחת לשנייה. בטרם יצאו לדרך אמר הסוחר לעגלון כי הוא עייף מאוד ורוצה להירדם, וביקשו להשגיח היטב על הסוס לבל יסטה מן הדרך. זמן קצר לאחר מכן שקע הסוחר בשינה עמוקה ואחריו נרדם גם העגלון, ובעקבות זאת הסוס התהלך ללא פיקוח וללא כיוון.

בהמשך הדרך הבחין הסוס בעשבים גבוהים הגדלים לצד הדרך ופנה לעברם בכדי לאוכלם, אך מיד כשירד הסוס מדרך המלך נגררה אחריו גם העגלה עד שהתהפכה, והסוחר והעגלון נזרקו מן העגלה ונחבטו בקרקע.

התמלא הסוחר כעס על העגלון שלא נשמע לדבריו ולא השגיח על הסוס והטיל עליו את האשמה להתהפכות העגלה, אך הסוחר ניער מעליו את האשמה ואמר לסוחר: בתחילת הדרך אכן השגחתי על הסוס והולכתי אותו באמצע הדרך, אך מכיוון שאני יודע שהסוס נבון ומשכיל ומכיר היטב את הדרך ישנתי מעט, כי לא העלתי כלל על דעתי שהסוס יסטה מן הדרך ויתהפך עם העגלה...

כעס הסוחר על תגובתו של העגלון וצרח עליו: שוטה שכמותך! וכי אפשר לומר על בהמה שהיא משכלת?! הלא בסופו של דבר היא בהמה! וכאשר היא רואה דבר שהיא מתאווה לו, התאווה מתגברת עליה והיא הולכת על פי תאוותה ורצונה, לכן היה אסור לך להסיח את דעתך מההשגחה עליה, על כן אתה הוא האשם! ולא הבהמה.

והנמשל הוא אומר החפץ חיים: בקשת הסוחר להשגיח היטב על הסוס היא הוראתו של ה' יתברך לעגלון שהוא האדם בעל הנשמה הטהורה, ותפקידו הוא להשגיח היטב על הנפש הבהמית שהיא כסוס, ולהוליכה תמיד בדרך הישרה. כי כאשר הנשמה הטהורה מסירה את הפיקוח מן הנפש הבהמית אפילו לזמן מועט, הנפש הבהמית גוררת את הנשמה האלוקית לתאוותיה ומדרדרת את שתיהם להתרסקות בתהום, לפיכך התורה נתנה לאדם המלצה אלוקית להשגיח על הנפש הבהמית באמצעות הבחירה בעצות היצר הטוב על מנת לזכותו בחיי נצח, שנאמר: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה!"

אין ישראל נגאלין, אלא בתשובה!

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ  (פרק ל פסוק ב')


כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז' ה'): "כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין! שנאמר: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ל א'). "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" (דברים ל' ב'), ולאחר מכן נכתב: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ" (דברים ל ג')".

עם ישראל מיום מעמד הר סיני בעת שקבלו אבותינו את התורה ועד היום הזה, מעולם לא היה במצב שעליו מדברים פסוקים אלו. פסוקים אלו מדברים על חזרה בתשובה! לא על תורה שעוברת אוטומטית מאב לבן. לא על קיום מצוות כ"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה" (ישעיהו כט יג'). וגם לא על דתי בלב, ומקיים לפי ראות עיניו. אלה על חזרה בתשובה של כל אחד ואחד. תשובה שמגעת עד לכיסא הכבוד (יומא פו.)! שנאמר: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ". אין עצירות באמצע, מתקרבים עד הקב"ה!

עד היום האמונה והמצוות עברו מדור לדור, קיבל אותם כל יהודי בירושה מהוריו, אך כיום המצב כבר לא כך! למרות השפע הרוחני שקיים בעולם, והיכולת ללמוד וללמד תורה ע"י תקשורת ואמצעי מדיה משוכללים, קיים מכשול שקיים רק בדורנו. חז"ל מגדירים זאת: "ומלכות תהפך למינות" (סוף מסכת סוטה). כלומר השלטון של מדינת היהודים לאחר שנחזור מהגלות יהיה בהנהגה לא דתית.

בכל ההיסטוריה של עם ישראל, גדולי התורה הם היו אלה שמנהיגים את העם, אך רגע לפני הגאולה עיקר הניסיון הוא להיות תחת מלכות שנהפכה למינות (כפירה). ושבראש הפירמידה אין אנשים שהולכים על   פי התורה, זה מחלחל גם מטה במהירות לשאר העם. הבעיה העיקרית היא שבארצות הגויים ידענו להיזהר לא ללמוד מהגויים, כי הם גויים בכלל ואנו יהודים בנים של הקב"ה. אך שאתה נמצא בארץ ישראל ומסביבך (כמעט) כולם יהודים, ישנה סכנה בכל רגע ורגע שתלמד מהסביבה שלך,    כי אתה לא רוצה להיות שונה. והרי ישנם עוד מסביבי שגם הם יהודים ולא מקיימים מצווה כזו או אחרת. אולי זוהי הדרך הנכונה? אולי אפשר גם בצורה כזאת?

הקב"ה נתן לנו את כל האפשרויות בדור הזה. יש את כל האמצעים והעזרים לחזור בתשובה בקלות, אך מצד שני יש גם את כל הפיתויים והתאוות שיכולים להוריד את האדם למטה בקלות. צריכים אנו לדעת שכבר אין דבר כזה להיות רק דתי בלב! אין דבר כזה להיות דתי בירושה! לא ניתן להיות "תקוע" באמצע הדרך, כי עכשיו זה רגע האמת! הגמרא אומרת: "אין בן דוד [משיח] בא, אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב" (סנהדרין צח.). ושואלים חז"ל איך ניתן שכל הדור ביחד יהיו לגמרי זכאים, או לגמרי חייבים? ועונים שוודאי מדובר כאן על כל אחד ואחד מעם ישראל, שרגע לפני הגאולה יצטרך להחליט סופית האם כולו זכאי, או שחלילה כולו חייב. אין באמצע! ועל כך אומר הקב"ה: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" כל הנבואות שנכתבו עד לתקופת הגאולה המובטחת, "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (פרק ל פסוק ב'). תחזור בתשובה עד ה' אלוקיך, ותשמע בקולו בכל לבבך ובכל נפשך!

אל תעצור באמצע הדרך! כי "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה".

יום חמישי, 15 בינואר 2015

האם באמת יש לנו בחירה?

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה! (פרק ט פסוק לה')


עוד מימי קדם, תמיד סקרנה את כל עמי העולם הסוגיה על אפשרות הבחירה של האדם. האם האדם הוא בעל בחירה ויכול להשפיע במעשיו על עתידו? האם האלוקים הוא כה גדול, עד שאין זה מעינינו מה שבני האדם עושים? או שאולי רק האלוקים מכוון את מעשיו של האדם, ואין לו יכולת בחירה?

היו עמים שעצם המחשבה על כך שבורא העולם שם לב למעשיהם הטרידה אותם. ולכן נקטו בעמדה שאלוקים גדול ועצום, ומהרגע שהוא ברא את העולם, הוא כבר לא מתעסק עם ברואיו הנחותים ממנו. והיו כאלה שהלכו לכיוון השני ואמרו שהכל ברצונו של בורא העולם, ואין לאדם שום אפשרות להשפיע ע"י בחירתו (הכל מכתוּבּ). לעומתם ביהדות תמיד ידעו שכל מצבו של האדם בעולם הבא, מושפע על פי מעשיו בעולם הזה. ולכן הוא קיבל אפשרות בחירה וביכולתו לבחור בין טוב לרע, ובהתאם לבחירתו נקבע מצבו. כמו שאומרים חז"ל: "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמיים" (ברכות לג:). לפני שאדם מגיע לעולם, נקבע האם הוא יהיה עשיר, או עני. חכם, או פחות. באיזה משפחה הוא יגדל, ובאיזה תנאים. אך האם הוא יהיה צדיק או רשע, זה תלוי אך ורק בבחירת מעשיו.

ונשאלת השאלה: איך יתכן שבורא העולם שיודע מה יהיה בכל הדורות קדימה, לא יודע מה אני אבחר? הרי ודאי שבורא העולם יודע אם אני יהיה צדיק או רשע, אז איפה הבחירה פה? מה זה "משחק מכור"?? אך כמובן שאין פה שום סתירה!

נניח שיש לי יכולת לחזות את העתיד. ולפני כמה ימים ניגש אלי אדם אחד שרצה לקבל הוכחה שיש לי את היכולת הזאת. אמרתי לו: "אין בעיה! אני כרגע ירשום לך על דף, את כל הדברים שתעשה מחר. מה תלבש, ומה תאכל, ועם מי תסתובב, מהרגע שתקום משנתך ועד שתלך לישון בערב". רשמתי את הכל על דף והכנסתי למעטפה, ולאחר שאותו אדם הבטיח לי שלא יקרא את מה שרשמתי עד למחרת בערב נתתי לו את המעטפה. אותו אדם הלך לביתו, ולמחרת בערב ברגע שפתח את המכתב נוכח לדעת שצדקתי בכל מה שרשמתי לו, ואפילו עד לפרט הכי קטן.

האם ידעתי לחזות את העתיד? כן! האם התערבתי לו בבחירה? כמובן שלא! כך גם בורא העולם לא מתערב לבני האדם בבחירה, למרות שיודע הוא את מעשי כל הדורות כולם.

ומי שעדיין לא השתכנע שיש בחירה לאדם, אנחנו נוכיח לו שברגע שהוא יראה אדם מסומם או שיכור שמושלך ברחובות מתגולל בקיאו. הוא ישר יבוא אליו בטענות: "למה אתה עושה זאת לעצמך? למה אתה לא הולך לגמילה? למה אתה מתעלל במשפחתך?" וברגע שהוא יטען כנגדו

את הטענות האלו, נטען גם אנחנו: מה אתה בא אליו בטענות? הרי אין לו בחירה. כך בורא העולם יצר אותו. היית צריך לנחם אותו על כך ולא להאשים אותו... אך ברור לכל בר דעת, שאם גנב יבוא אל השופט, ויאמר לשופט: "סלח לי אדוני השופט, אבל כך נוצרתי!" השופט יעיף אותו לכלא ללא רחמים. האדם הוא לא בעל חיים, ולכן יכול הוא לשלוט במעשיו!

אם תבוא לנמר רעב, רגע לפני שהוא מתנפל על איזו זברה מסכנה ותגיד לו: "אדוני הנמר, האם אתה יכול בבקשה להמתין כמה רגעים, אני רוצה לכוון את העדשה של המצלמה." רוב הסיכויים שהנמר יתחיל ממך. לנמר אין בחירה, אם הוא רעב הוא אוכל! שום דבר לא יעצור אותו. ומסיבה זו הפיל השמן לא חושב להתחיל בדיאטה. ככה הם נבראו ואף אחד לא מצפה מהם להכריח את עצמם להתנהג אחרת. אך את האדם יכולים אנו לשכנע ולצפות שישפר את מעשיו, ויתנהג בהתאם לצלם האלוקים שבו. הרי מהו תפקידם של כל הנביאים בהיסטוריה שעמלו וטרחו בכדי לגרום לעם ישראל לחזור בתשובה? אם אין לי בחירה, בשביל מה כל התוכחות וההפצרות?.! אלה ודאי שישנה בחירה לאדם וזהו יתרונו מעל כל הנבראים.

בפרשתנו אנו רואים שישנה סתירה כביכול בין הבחירה של האדם לבין רצון ה'. כי הנה פסוקים מפורשים ילמדו אותנו על פרעה שניטלה ממנו אפשרות הבחירה ולא יכל לשחרר את עם ישראל עד שה' אפשר לו. כפי שאומר הפסוק: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אם כך היכן הבחירה של פרעה?

צריכים אנו לדעת שישנה בחירה לאדם, אך היא לא "בחירה חופשית" כמו שהרבה טועים בלשונם. אם הבחירה היא "חופשית", אז עשיתי- הרווחתי. לא עשיתי- לא הפסדתי. הבחירה ביהדות היא בחירה בין טוב לרע, ובין שכר לעונש. הבחירה היא לא "חופשית"! ולכן פרעה שבחר לחטוא מעצמו בהתחלה והרע לעם ישראל, קיבל עונש והוא איבוד הבחירה בהמשך. כפי שכותב הרמב"ם: "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים, עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה. ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה!" (הלכות תשובה ו ג').

העונש הכי קשה שיכול להיות לאדם הוא שנסגרים בפניו דלתות התשובה! פרעה הרע לעם ישראל ונתחייב בעונש שמנע ממנו לעשות תשובה, עד שיקבל את כל העונש על מעשיו, אך בחירה על מעשיו הראשונים היתה גם היתה! ובשל מעשיו הראשונים הרעים נענש בעונש הקשה מכל, שנטלה ממנו הבחירה וסגרו בפניו את דלתות התשובה.

ועל כך אומרים חז"ל: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ" (אבות ב י'). על האדם לחזור בתשובה כל עוד הוא בעל בחירה, כי מגיעים ימים שבהם נסגרות הדלתות וכבר לא ניתן לבחור.