יונת אלם

תקציר:

יונת אלם - כך מרגישה יהודיה שהלכה שהתפתתה ללכת עם ערבי, ומסרה גופה עד שאיבדה את דעתה וגם את כבודה, מוכה מושפלת ובזויה מחפשת את הדרך חזרה! סרטון מבית היוצר של "בחגוי הסלע" למניעת ההתבוללות עם בני ישמעאל.

משך הסרטון: 20:30

מהו הדבר ששמר עלינו עד היום ?

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד!    (פרק כז פסוק כ')

הקב"ה מצווה את משה לקחת דווקא שמן זית לנר התמיד, וזאת כי בשמן זית יש מעלה מיוחדת, כפי שכתוב בתלמוד (שבת כג): שאורו צלול ביותר משאר שמנים. ובנוסף גם עם ישראל נמשלו לשמן זית, כפי שכותב המדרש רבה (תצוה לו א'): "כָּל הַמַּשְׁקִין מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְעָרְבִים עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים". כשאנו לא מסתכלים בכל עת מאחורי הכתף לראות מה הגויים עושים, אלה מתקדמים על פי רצון ה', זהו זכות קיומנו. את הכח לעשות את זה אנו צריכים לשאוב מאבותינו ואמותינו ששמרו על עצמם מלהתערבב בין העמים ובדעותיהם, וזה הדבר ששמר עלינו עד היום.

הברכה הראשונה שאנו מברכים בתפילת העמידה היא: ברוך אתה ה' מגן אברהם. וצריכים אנו לשאול בשל אלו מעשים זכה אברהם אבינו שהקב"ה היה לו למגן?

חז"ל מספרים לנו שאברהם אבינו נדרש להשתחוות לנמרוד הרשע, שאיים להשליך את אותו לאש. ואברהם אבינו היה מוכן להישרף, ובלבד שלא יתכחש לידיעתו שיש בורא לעולם. זהו המבחן הראשון של אברהם אבינו, והוא היה קשה עד שאפילו מלאכי השרת לא ידעו האם באמת אברהם יהיה מוכן למסור את נפשו בשביל אמונתו בה'.

וכך מביא המדרש רבה (פרשת לך-לך) על מה שנכתב בשיר השירים (ח, ח'): "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ"- שאומרים מלאכי השרת לפני הרבש"ע: אחות לנו קטנה והיא אברהם אבינו. אך עדיין הוא לא גילה סמני בגרות שמראים שמאמין הוא בלב שלם. "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ?"- מה נעשה ביום שיידרש הוא להשליך את עצמו לאש ולהוכיח את אמונתו? האם הוא מספיק ראוי שיעשה לו נס?. ועונה להם הקב"ה: "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף"- אם הוא יוכיח שאמונתו היא כמו חומה שלא ניתן לעבור אותה, נעטוף אותו בכסף שהוא עמיד בפני חום האש, ונציל אותו. "וְאִם דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז!"- ואם אמונתו היא כמו דלת, שפעם נסגרת ופעם נפתחת, נשים עליו לוח מעץ ארז שנשרף בקלות, מכיוון שלא ראוי הוא להינצל. על זה עונה אברהם: "אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת"- אמונתי היא כמו חומה, ששום דבר לא יכול לשבור אותה. ומוכן אני להוכיח זאת!. "אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם". אז אברהם אבינו קיבל חותמת, על כך שהוא עבר את הניסיון הראשון שלו. עמד הוא במבחן הראשון שבו הוא התייצב יחיד בצדו של בורא העולם. ולכן מאז נקרא אברהם אבינו: "אַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד יג'). שהיה עומד מן העבר האחד, וכל העולם כולו עמד מן העבר השני. ורק במצב הזה הקב"ה ברוך הוא היה מוכן לעשות לו נס, ולהיות "מגן אברהם".

חז"ל מלמדים אותנו שחייב האדם לומר: "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב"?! (ילקוט שמעוני דברים ה'). כלומר, שאיפת האדם צריכה להיות שמעשיו יהיו כשל אבותיו, אברהם יצחק ויעקב. וכמו שאבותינו היו מוכנים לעמוד מול כל העולם, ולא להתחשב בדעותיהם המלומדות והמנומקות, צריכים אנו בכל מעשינו להכריז שיש בורא לעולם ו"אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד לה'). הייחוד של עם ישראל בתור העם שנבחר ע"י בורא העולם, זה להיות אור לגויים! ככתוב "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (ישעיהו ס' ג'). צריכים אנו לא לרדוף אחר דעותיהם ומנהגיהם, אלה לעמוד בעוז על שמירת התורה והמצוות על פי רצונו של הקב"ה, ולהיות כמגדלור שכל מי שמסביבו, הולך וניזון על פי אורו. עלינו לדעת שהאושר המדומה שקיים להם ברודפם אחרי תאוות העולם הזה הוא כאין וכאפס לעומת התענוג הגדול השמור לצדיקים הן בעולם הזה על ידי חיים מלאי סיפוק ואושר, וכמובן למה שמעותד לנו לעולם הבא, ש"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (ישעיה סד ג').

הסכנה היא גדולה בעיקר מפני שהקב"ה מזהיר: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ [הגויים] וָאָקֻץ בָּם! [נמאסו עלי!] וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ'). אנחנו קדושים, מיוחדים ומובדלים מכל השאר. קיבלנו נשמה גדולה, שהיא כמנוע גדול שמאפשר לנו להתקרב אל הקב"ה ע"י המעשים שלנו בעולם. אך אם אנו לוקחים את המנוע העוצמתי שקיבלנו, ומשתמשים בו על מנת לחקות את דרכי הגויים אנו יכולים ומצליחים להיות אף יותר גרועים מהם! על כך נתבשר אברהם שאמר לו הקב"ה שיהיה זרעו כ"עֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית יג'), וגם כ"כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כו'). ומדייקת הגמרא (מגילה טז.): בשל מה נאמר גם כעפר הארץ וגם ככוכבי השמיים? אלה "כשהן יורדין, יורדין עד עפר. וכשהן עולין, עולין עד לכוכבים". בכוחנו כיהודים להתמקד בתורתנו הקדושה, ולהגיע להיות ככוכבי השמיים. אך אם נסתכל בכל עת אל הגויים, ניראה כמותם ונחקה את  מעשיהם,  נוכל למרות  הפוטנציאל הגדול שקיבלנו לרדת ממש עד העפר.

להיות מיוחד זה מחייב!

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ: כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה! (פרק כד פסוק ג')

עם ישראל מקבלים את משפטי התורה וטעמיהם, ומבינים מהו ההבדל בין יהודי לבין שאר אומות העולם. כפי שכותב הפסוק: "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד ח'). משפטי התורה שהם אמות מידה ומוסר שפועלים על פי הכרת נפשו של האדם והפיכתו לאדם טוב יותר על פי חוקי היצרן. שום אומה לא מסוגלת אפילו להבין מה זה לפעול על פי דרכי התורה, כפי שכותב דוד המלך: "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהילים קמז). הגויים מחויבים בהקמת מערכת משפט על פי 7 מצוות בני נח, אך "מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם"! משפטיהם לא כמשפטינו, ודרכיהם לא כדרכינו!

"בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת". הקב"ה לא רוצה שנהיה כמו כולם, ולכן בחר בנו ונתן לנו מצוות ומעשים טובים, בכדי שנהייה קדושים! כפי שאומר הפסוק: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (כב ל'). קדוש המשמעות שלו זה מובדל. כשאדם אומר לארוסתו בחתונתם: "הרי את מקודשת לי", הוא בעצם אומר לה שמהרגע הזה והלאה, היא שייכת אך ורק אליו ומובדלת מכל העולם לנצח. כך הקב"ה קידש אותנו והבדיל אותנו מכל העולם.

במהלך כל ההיסטוריה, למרות שעם ישראל היה בגלות בין הגויים, תמיד הוא שמר על עצמו וניסה ככל האפשר שלא להדמות לגוי. לכאורה זה נראה מאוד קשה, כי הרי אדם לא אוהב להרגיש שונה מכולם, אלה אוהב להתמזג ולהתערב עם הסובבים אותו. אך התורה ציוותה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא יח ל'), על חכמי כל דור ודור, לחוקק גדרים וסייגים בכדי למנוע התבוללות והידמות לגויים, וזאת בכדי שעם ישראל ימשיך להיות יהודי כאבותיו.

להיות שונה, זה לא תמיד היה קל. להיות בגלות במקום שבו קשה לקיים את היהדות בפרהסיה, ובנוסף הגויים שתמיד ניסו להגביל את היהודים, אם זה בהתפתחות כלכלית, ואם זה בחקיקת חוקים נגד לימוד התורה, השחיטה, ברית המילה, או כל סממן יהודי. אך היהודים תמיד זכרו שיש להם שליחות בהיסטוריה. הם לא צריכים  להיות  כמו הגויים  ח"ו,  במיוחד  לאחר שבורא העולם פונה לעם ישראל ואומר להם: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד א'), "בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם" (דברים ז ו'), "לֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם" (ויקרא כ כב'), אתם מיוחדים! אתם לא כמו כולם! ואבותינו שידעו זאת היו מוכנים למסור את נפשם, ובלבד שישארו יהודים טהורים בניו של הקב"ה. בכל לילה בגלות בשעת תיקון חצות, בכו יהודים ואמרו: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה', נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהילים קמז'). יש לנו נבואות, שאחרי כל התלאות שעברו עלינו בגלות נגיע לארץ ישראל ושם נחדש ימינו כקדם. נחזור לימי הזוהר של עם ישראל בתפארתו, נוכל לקיים מצוות מבלי להסתתר, נקיים חיים על פי ההלכה, חיים ללא פרעות וגזרות שמד, ונזכה ל"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה". חיים על פי משפטי התורה הקדושה, ועל פי החכמים גדולי הדור...

בינתיים הגענו חזרה לארצנו ב"ה, אך ישנה סכנה חדשה שמרחפת על ראשינו. מקבלי ההחלטות הכניסו בשערי הארץ המוני גויים וגרמו לטשטוש מסוים של זהות המדינה. והתורה כבר הזהירה: "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי. כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"! (כג לג'). ועל כן צריכים אנו להיזהר שבעתיים מהגויים שנמצאים גם כיום מסביבנו ולזכור שהקב"ה הבדיל אותנו מכל העמים ע"י התורה והערכים שבה.

עם ישראל אמור להיות מגדלור מוסרי לכל העולם. בזמן שעם ישראל שומר על עצמו ועל הייחודיות שלו למרות כל הגויים שמסביבו, הוא נשאר יהודי ומיוחד. היו שניסו להיטמע ולהתערבב במנהגי הגויים שמסביבם, אלו על פי רוב נעלמו מעל מפת ההיסטוריה בעוד העם היהודי ממשיך ומעביר את המסורת בשלבים האחרונים של מרוץ השליחים הגדול.

צריכים אנו לקרוא את המפה ולהבין, שאם נתעקש על כל סממן יהודי- נשרוד. אם נתחיל לייבא מחו"ל את כל הערכים שלנו, נאבד מרגע לרגע את הזהות שהקב"ה ייחד לנו. השלטון יהיה על פי חוקי הגויים, הילדים ילמדו מתוכניות הטלוויזיה והאינטרנט מהו מוסר, ואיך [לא] לכבד הורים. האלימות תרקיע שחקים על פי מוחו המעוות של הבימאי ההוליוודי, והצניעות תקבע על פי מעצב האופנה המושחת...

התורה אומרת שעל היהודי, "לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם - לְטוֹב לָךְ!" (דברים י יג'). הפירות על מעשינו הם בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא. צריכים אנו להיצמד לתורה הקדושה ולמשפטיה ולחיות חיים מלאי אושר וסיפוק, לחיות חיים של ערכים וכבוד על פי הוראות היצרן, ולהוות מודל לחיקוי לילדינו ולכל העולם!