סוף העולם ימינה.

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה... (פרק יט פסוק ב')

על פרשת פרה אדומה אמר שלמה המלך בחכמתו: "כָּל זה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"! (קהלת ז כג').

אמר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה? לעשיר כפרי אחד שרצה לנסוע עד סוף העולם. אמר ועשה! הכין מרכבה רתומה לסוסים אבירים וחזקים ולקח אוכל צידה לדרך.

לאחר מכן עלו הוא ומשרתו למרכבה ויצאו למסע אל סוף העולם... ביום הראשון לנסיעתו נסע העשיר שלוש מאות פרסאות ולעת ערב עצר כדי לנוח במלון. במלון ישב העשיר אל השולחן והשתתף בשיחת האורחים ובסיפורי מסעותיהם.  כל אחד מהם תיאר באוזני חבריו את מטרת מסעו, כמה כבר נסע וכמה עוד עליו לנסוע.

"אני" - קפץ העשיר ואמר- "נוסע לסוף העולם וכבר עברתי היום שלוש מאות פרסאות!"

"שוטה שכמוך" -צחקו כולם- "האינך יודע כי העולם הוא עגול?!" אין אתה מתקרב לסוף מסעך כלל כי ככל שתרחיק ותיסע כן ירחק ממך סוף העולם...

כן הוא גם הנמשל סיים המגיד: שלמה המלך חפץ להבין את סודות התורה אולם ככל שלמד, הבין כי התורה עמוקה מני ים. ולכן כתב בספרו: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". ישנם חוקים בתורה שטעמיהם ניתנו אך ורק למשה רבינו בסיני.  וכל אדם,  גם אם יהיה חכם כשלמה המלך יצטרך לקבל זאת כחוק שמעבר להשגתו.

מעלין בקודש, ואין מורידין בקודש.

וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! (פרק כ פסוק כג')

רב אחד השתדך עם עגלון מעיר רחוקה. ומכיוון שבתיהם היו רחוקים מרחק רב זה מזה, קבעו המחותנים בניהם, כי החתונה תיערך בעיירה אחת הנמצאת באמצע הדרך.

ביום החתונה חשב הרב בליבו: הן אם אבוא אל החתונה בלבוש הרב, בחליפה הדורה ומגבעת, אבייש את המחותן העגלון... חשב ועשה.. פשט הרב את בגדיו המפוארים, ולבש בגדים פשוטים, כדרך העגלונים, נעל מגפיים לרגליו, ולראשו חבש מצנפת פשוטה.

בלבו של המחותן העגלון, עברה מחשבה דומה. וכך חשב בליבו: הרב כמובן יבוא לחתונה בבגדים מהודרים. ואילו אני.. לבוש בגדי עגלון. אין זה נאה! משום כך מיהר העגלון ופשט את בגדיו הפשוטים, ובמקומם לבש בגדי רב מהודרים. חליפה נאה עניבה ומגבעת.

כאשר הגיעו שניהם לאולם, חשבו כולם כי העגלון הוא הרב, והרב הוא העגלון...

וכן הוא הנמשל, אמר המגיד מדובנא: בגלות גדל וצמח "דור תהפוכות", דור של השכלה, וחיקוי תרבות הגויים. הגויים רואים כי מעשי היהודים ישרים וטובים הם, ומשום כך מסגלים לעצמם הרבה ממידותיהם הטובות של היהודים. ואילו היהודים מאידך, לומדים למרבה הצער, ממעשי הגויים, ומחקים לבושתנו את חוקותיהם. (כאותו רב שמחקה את העגלון)