וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! ... אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים (פרק כ פסוקים כב'-כג')
הקב"ה מצווה בתקיפות את עם ישראל מספר פעמים שלא יתפתו ללכת על פי חוקות הגויים. וכל כך למה? "כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ [הגויים] וָאָקֻץ בָּם!" כמו שאדם קץ במשהו, ומרחיק אותו מלפניו, כי הוא כבר לא מסוגל לראות אותו, כך הקב"ה "העיף" את הגויים מלפניו. וכל זאת בגלל שהקב"ה שונא את מעשיהם של הגויים.
בפרשיות אלו התורה אומרת לנו שהקב"ה הבדיל אותנו מכל העמים. הוא לא רוצה שנהיה כמו כולם, ולכן בחר בנו, ונתן לנו מצוות ומעשים טובים בכדי שנהייה
קדושים! קדוש המשמעות שלו זה מובדל. כשאדם אומר לארוסתו בחתונתם: "הרי את מקודשת לי", הוא בעצם אומר לה שמרגע זה היא שייכת אך ורק אליו, ומובדלת מכל העולם. כך הקב"ה קידש אותנו, והבדיל אותנו מכל העולם. במהלך ההיסטוריה, למרות שעם ישראל היה בגלות בין הגויים, הוא נלחם ושמר על עצמו, ונסה ככל האפשר שלא להדמות לגוי. לכאורה זה נראה מאוד קשה, כי הרי אדם לא אוהב להרגיש שונה מכולם, אלה אוהב להתמזג ולהתערב עם הסובבים אותו. אך התורה ציוותה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא יחל'), על חכמי כל דור ודור, לחוקק גדרים וסייגים בכדי למנוע התבוללות והידמות לגויים, וזאת בכדי שעם ישראל ימשיך להיות יהודי כאבותיו.
להיות שונה, זה לא תמיד היה קל. להיות בגלות במקום שבו קשה לקיים את היהדות בפרהסיה, ובנוסף הגויים שתמיד ניסו להגביל את היהודים, אם זה בהתפתחות כלכלית, ואם זה בחקיקת חוקים נגד לימוד התורה, השחיטה, ברית המילה, או כל סממן יהודי. אך היהודים תמיד זכרו שיש להם שליחות בהיסטוריה, הם לא צריכים להיות כמו הגויים ח"ו, במיוחד לאחר שבורא העולם פונה לעם ישראל ואומר להם: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד א'),"בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם" (דברים ז ו'),
אתם מיוחדים, אתם לא כמו כולם! ואבותינו ידעו זאת, והיו מוכנים למסור את נפשם, ובלבד שיישארו יהודים טהורים, בניו של הקב"ה.
לשמחתנו כבר נמצאים אנו בארץ ישראל, ועל פי כל הסימנים שנתנו לנו אבותינו הנביאים אנו קרובים מאוד לשעת הגאולה. אך לצערנו עדיין אותה התמודדות לא פשוטה נמצאת לפנינו... למרות השפע התורני הגדול, בתי המדרש ושיעורי התורה, ניתן להתבונן בצער אל הרחוב ולחוש את ההתדרדרות המוסרית החדה שפוגעת בכולם "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים". חוצפה אלימות, חוסר כבוד, וזלזול בכל ערכי המוסר והצניעות.
ניתן לעצום את העיניים ולנסות להתעלם, וברגע שזה לא יצליח, נמשיך ונשכנע את עצמינו ש: "זה דור קשה!" "וכי מה ניתן לעשות?"
אך ודאי שעדיין יש דבר שמחובתנו לעשות על מנת למנוע את המשך ההתדרדרות.אומר הקב"ה: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם! ..."אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים" (פרק כ פסוק כב'-כג'). הקב"ה הבדיל אותנו מכל העמים ע"י התורה, והערכים שבה. עם ישראל אמור להיות מגדלור מוסרי לכל העולם. בזמן שעם ישראל שומר על עצמו ועל הייחודיות שלו למרות כל הגויים שמסביבו, הוא נשאר יהודי ומיוחד. אלו שניסו להיטמע, ולהתערבב במנהגי הגויים שמסביבם, על פי רוב נעלמו הם מעל מפת ההיסטוריה, בעוד ששאר העם היהודי ממשיך ומעביר את המסורת בשלבים האחרונים של מרוץ השליחים הגדול.
צריכים אנו לקרוא את המפה ולהבין, ש
אם נתעקש על כל סממן יהודי, נשרוד! אם נמשיך לייבא מחו"ל את כל הערכים שלנו, נאבד מרגע לרגע את הזהות שהקב"ה ייחד לנו. השלטון יהיה על פי חוקי הגויים, הילדים ילמדו מתוכניות הטלוויזיה מהו מוסר, ואיך (לא) לכבד הורים. האלימות תרקיע שחקים על פי מוחו המעוות של הבימאי ההוליוודי, והצניעות של בת ישראל תקבע על פי מעצב האופנה המושחת...
הדברים כיום נמצאים בידינו. אנו אלה שמעצבים את דור העתיד! האם אנו רוצים שהילד יגדל על פרקי אבות וסיפורי צדיקים, שיחנכו אותו למוסר ולמידות טובות? או שחלילה יעריץ איזה מפורסם פורק עול, בדרך לחיים חסרי תכלית?
"אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים"
