ודוקא "ביום השמיני ימול את בשר עורלתו"

וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים (פרק כא' פסוק ד')

הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ואת זרעו אחריו, לבצע ברית מילה בבשרם כאות על כך שהם בנים של הקב"ה. וכך במשך יותר משלשת אלפים מקיים עם ישראל את מצוות ברית המילה.

בשנים האחרונות אף גילו חכמי המדע שלקיום ברית המילה סגולות רפואיות רבות במניעת הדבקות במחלות. מחקרים הוכיחו שגברים שלא נימולו חשופים פי שישה להידבקות במחלות מסוכנות מאשר גברים שעשו את המילה, משלחות מישראל יצאו למדינות אחרות על מנת ללמד רופאים גויים איך לבצע מילה שתעזור להם במניעת מחלות. ואף המרכז האמריקאי למניעת מחלות ממליץ לכל תינוק שנולד בארה"ב לבצע מילה.

מעבר לכך, מחקרים מתקדמים מגלים נתון מדהים לגבי האופן שבו היהודים מבצעים את ברית המילה. ישנה בעיה רפואית שיכולה להתרחש בעת ביצוע המילה בתינוקות, והיא מנגנון הקרישה והדימום. ועל כך כותב ד"ר א. אברהמוב (אסיה כרך ג' עמוד 384): "ברית מילה היא פעולה כירורגית הזקוקה למנגנון קרישה ומניעת דימום במצב תקין לשם ביצועה המוצלח. והנה תינוק נולד עם מנגנון קרישה תקין, על-ידי פקטורים של קרישה המועברים אליו דרך השליה. תמיכה זו נעלמת תוך 2-3 ימים, ומגיל 3-5 ימים כל תינוק, אף אם הוא בריא ובשל, סובל ממצב של חוסר גורמי הקרישה.. ולכן ברית-מילה בגיל 3-6 ימים יכול לגרום למותו של התינוק עקב דימום מסיבי.. באופן פיזיולוגי עד גיל 8 ימים מתחיל הכבד להתאושש.. בגיל 8 ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי הקרישה ומניעת הדמם. כך שהתינוק יכול לעמוד בהצלחה בביצוע הברית".

להשלמת התמונה צריך לדעת שישנם שני גורמי קרישה בדם: "ויטמין K" ו"פרותרומבין". בלעדיהם מנגנון הקרישה אינו תקין, והמעניין הוא שרק ביום השמיני ה- "ויטמין K" ברמה מספקת בגופו של התינוק. ואילו ה"פרותרומבין" ביום השלישי לחיי התינוק הוא רק ברמה של 30% מהכמות הנורמלית, וביום השמיני מגיע לרמה של 110%!! ואח"כ יורד ומתיצב ל100% ואים כך, לתינוק ביום השמיני יש כמות "פרותרומבין" יותר מאשר בכל ימי חייו!



ד"ר גיימס ארמנד קוויק (1894-1978), שכיהן במשך שנים רבות כראש המחלקה לביוכימיה באוניברסיטת מרקט בוויסקונסין, ארה"ב, התמחה בחקר הרכב הדם. בתחום זה הוא גילה מספר תגליות חשובות ופיתח נוהלי בדיקה שנקראים על שמו (QuickwsTest:I,II,III). הנוהל שלו לבדיקת משך זמן הקרישה וכמותו של הורמון הפרותרומבין בדם נחשב לתגלית שפתחה עידן חדש בשדה המחקר. הוא מציין בכתביו שבעוד שבימים הראשונים לחייו של התינוק, כמות גורמי הקרישה נמוכה, וחתך קטן עלול לגרום בקלות לדימום חזק, לקראת היום השמיני יכולת הקרישה גוברת והולכת. והוא קובע: "אין זה מקרה שלפי דת משה מבצעים את טקס המילה ביום השמיני דווקא."

מסתבר שהיום השמיני בחיי האדם, הוא היום הכי מתאים מבחינה רפואית לבצע את המילה!

להיכן נעלמו הדינוזאורים?

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים. (פרק ז פסוקים יט'-כ')

התורה מדגישה שהמים כיסו  את ההרים בגובה של  חמש  עשרה   אמה (7.5 מטר). למה לא  היה מספיק  לכסות  רק  את ההרים? למה צריכים המים לעלות לגובה כל כך רב?

ויובן על פי כך שברגע שהחל המבול, נפתחו כל תהומות רבה והחלו למלא במים את פני הארץ. כל בעלי החיים החלו לברוח אל ראשי ההרים, ואם כך היה צריך שהמים יכסו גם את ראשי ההרים, ומפאת כך שהיו בעלי חיים ענקים בגובה רב (דינוזאורים וכדו') הוצרכו המים לכסות את ההרים בגובה של חמש עשרה אמה. ושם הושמדו כל אותם יצורים גדולים שנבראו ביום החמישי, [וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם* הַגְּדֹלִים (בראשית א' כא')] והיום בזמנינו אף ניתן למצוא את עצמותיהם.

וכותב על כך המלב"ים (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל. לפני כ-150 שנה): "והנה שהרבה נשארו עצמותיהם החזקים כמטילי ברזל ולא נמוחו, בכל זאת נמוחו מן הארץ כי ע´´י שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים ורובם נבלעו בעמקי תהום, אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה וירדו כמה אלפים אמה לעמקי שאול, עד שבצאת נח מן התיבה לא מצא שום רושם מפגרי בעלי חיים ועצמות הענקים ובעלי החיים הגדולים שהיו קודם המבול. ועדות ה´ נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגאולוגיה, שחופרים במעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך וכו' (עיין שם באריכות)...

*תנין- זהו שם כולל למשפחה שלימה של זוחלים, שבניהם היו גם אותם יצורי  ענק מימי קדם כראם, דינוזאורים וכו'.. ראיה לכך יש בפסוק "וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין (שמות ז י'). והרי יודעים אנו שזהו היה נחש (שמות ד ג'), אלה שבלשון התורה כל משפחות בעלי החיים האלו אלו נקראים תנינים (כפי שיש קבוצת חיות, בהמות, עופות וכו'), וממשפחת תנינים אלו, יש גם תנינים גדולים כפי שהתורה מציינת.

וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה (פרק ז פסוק כג')

בכל העולם מתגלים ממצאים המוכיחים כי הייתה בעבר היכחדות כלל-עולמית של יצורים חיים. אינספור מאובנים, קניונים ועמקים, המעידים כולם על כך שהיו אסונות טבע בקנה מידה עולמי. ישנם ממצאים שמוכיחים מעל לכל ספק שהמבול של נח אכן התרחש:

א. נמצאו מאובנים ימיים כמו קונכיות ושלדי דגים בכל רחבי העולם, ואפילו במדברות שוממים ועל ראשי ההרים הגבוהים ביותר כמו הרי הרוקי והאוורסט. מה שמוכיח שכל היבשות כוסו בעבר בים.

ב. בכל רחבי העולם נמצאו שרידי אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים שהוכחדו, וזאת מלבד היכחדות הדינוזאורים. מה שמוכיח אסון טבע בקנה מידה עולמי שהכחיד את בעלי החיים בכדור הארץ.

ג. מסתבר שכל התרבויות בעולם כולו מעבירים מסורת היסטורית ואגדית על מבול קדום שהכחיד את כל היצורים החיים, ורבים מהם מתארים את נח, והצלה של משפחה אחת בתיבה ששרדה את המבול. המדע המודרני מגלה את הממצאים, ונמצא כמעיד על אמיתות התורה שקיבלנו בהר סיני, שמתארת לנו בפירוט מהו אותו אסון, ובשל מה  התרחש.

האם יש הוכחות לכך שהתרחש מבול ?

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=KsLgOFDQwTk[/embed]

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=vxKLhKOlGcA[/embed]

נדידת היבשות

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה! (פרק א' פסוק ט')

פסוק זה בתורה מדבר על יבשת אחת שנראתה לאחר שהמים כיסו את פני כל כדור הארץ, ונקוו אל מקום אחד. כלומר אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ. וזאת בניגוד גמור לידוע לנו כיום בברור, כי מי האוקיינוסים מקיפים שבע יבשות שעל פני כדור הארץ:

1. אירואסיה (אירופה-אסיה)

2. אפריקה

3. אוסטרליה

4. גרינלנד

5. אמריקה הצפונית

6. אמריקה הדרומית

7. אנטרקטיקה

והנה הזוהר הקדוש (זהר חדש יב א'), מדווח על שינויים גיאולוגיים משמעותיים ביותר שהתרחשו בכדור הארץ לאחר בריאת העולם. וכך נאמר שם: "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות."

כלומר: בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסוים היא התחלקה לשבע יבשות שהלכו  והתרחקו זו מזו כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר בניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים והימים השונים. [יתכן ומאורע זה התרחש בעת לידתו של פלג, בנו של עבר (שנת 1757 לבריאת העולם). שבעת הולדתו התורה מציינת: "שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ" (בראשית י כה').]

מיותר לציין שדיווח תורני זה על שינויים גיאולוגיים דרסטיים שהתרחשו בעבר בכדור הארץ, התקבל בקרב אנשי המדע באי אמון מוחלט כאילו היה אגדת-עם ללא שום ביסוס עובדתי.

רק לפני מעט יותר מ-70 שנה חלה התפנית בעולם המדע. הראשון שדיבר על נדידת היבשות היה הגיאולוג הגרמני אלפרד לות'ר וגנר (1880-1930), בספרו "מוצא היבשות לדבריו הצביע על הדמיון המדהים  שבין  קווי  החוף  של  יבשת אפריקה לקוי  החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כאילו היו שני חלקי פאזל שנפרדו זה מזה. במחקרים נוספים שערך, הראה דמיון בין מקום החיבור של שתי היבשות גם מבחינת הצמחייה, וגם מבחינת בעלי-החיים והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים. מאז הלכו והתרחבו המחקרים והדעות התומכות בתיאוריה זו, ומאמרים מדעיים רבים אישרוה לחלוטין.



ועתה, נתבונן. מלבד בורא היקום, מי היה יכול לדעת לפני אלפי שנים, עוד בטרם היו בידי אדם כלשהו תרשימי צורת היבשות, כי כל היבשות היו אי פעם יבשת אחת, שנחלקה לחלקים אשר נעו והתרחקו זה מזה?

יותר מכך. כיצד היו מגיבים אז אנשי המדע הרציונאלי על קביעת הזוהר הקדוש, לפני כאלפיים שנה, שיש שבע יבשות בעולם, כאשר עדיין לא התגלו יבשות אמריקה הצפונית והדרומית, יבשת אוסטרליה ועוד?

מתוך "המהפך" | הרב זמיר כהן

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים..." (דברים ד ו').

סוד ההילה - עם או בלי כיסוי ראש

תקציר:

סוד ההילה - ניסיונות שנעשו לראשונה עם מכשירים מתקדמים הבודקים את ההילה (האור המקיף) של האדם, מראים באופן מדעי מה ההשפעה של כיסוי ראש לעומת פאה נוכרית על הראש.

משך הסרטון: 6:51

מהו גיל העולם?

תקציר:

מהו גיל העולם? - עולם המדע טוען שהעולם קיים כבר כמה מלייארדי שנה!!? מדענים אחרים מגלים כמה הוכחות שמראים אחרת!

השפעת הדיבור על הטבע

תקציר:

השפעת הדיבור על הטבע - האם הדיבור שלי משפיע על הסביבה? ניסויים מדהימים שמראים שיש לאדם יכולת בדיבור להפוך את העולם ליותר טוב..

החיים המסתוריים של הצמחים

תקציר:

החיים המסתוריים של הצמחים - עולם הצומח לא רק צומח… חוקר בשם “קליב בקסטר” מגלה שלצמחים סביבנו יש רגשות ואף קריאת מחשבות!

האם לצמחים יש רגשות ?

כִּי תָצוּר אֶל עִיר… לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה!  (פרק כ פסוק יט')

התורה מצווה את עם ישראל שאף בזמן מלחמה ומצור, אין להשחית את העצים ללא צורך. ומנמקת זאת בכך ש"הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וכמו שיש איסור של נטילת חיים מבן אדם, כך גם ישנם חוקים לגבי כריתה והשחתה של עצים (רמב"ם הלכות מלכים פרק ו).

חז"ל אף מתארים לנו ש"בשעה שכורתים את עץ האילן, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולו נשמע" (פרקי דרבי אליעזר לד)!

האם יתכן שהצמחים דומים בתכונותיהם לאדם?

מומחה פוליגרף (מכונת אמת) אמריקני, קליב בקסטר, ערך מתוך שעמום ניסוי לא מוסבר. הוא חיבר את האלקטרודות של הפוליגרף, לא לאדם חי אלא לעלים של צמח שגדל במשרדו. למרבה ההפתעה, הצמח הגיב!

המומחה המופתע רצה לקבל תגובה חזקה יותר. הוא החליט לשרוף את העלה ועוד לפני שעשה תנועה כלשהי ''זינקה'' המחט באופן דרמטי כלפי מעלה. ממש כאילו נבדק באותה שעה אדם שהתנסה בפרץ רגשות עז! העלה, ש''עיניו'' כנראה רואות יותר מאשר עיני בשר ודם, פשוט הרגיש בסכנה הקרבה. זו היתה ההתחלה. המומחה האמריקני זנח את כל   עיסוקיו , והתמסר לחקר סגולותיהם המופלאות של הצמחים.

''עד מהרה'', כך כתב, ''גיליתי שהצמחים רואים טוב יותר ללא עיניים, וחשים טוב יותר ללא מערכת עצבים!''

הוא גדש את מעבדתו בסוגים רבים של צמחים. עד מהרה התברר לו דבר נוסף: הצמחים מגיבים לא רק על איומים כלפיהם, אלא גם על איומים בלתי מוחשיים. כאשר נכנס לחדר אדם שלא רחש חיבה לצמחים, הם הגיבו ב''חלחלה'' משלהם. כאשר יצור חי, למשל עכביש שנמלט מאויבו נפגע, הגיבו הצמחים בזעזוע.

אף הניסוי הבא הקנה למחקר פרסום עולמי: האמריקני החליט לבצע ניסוי מדעי לכל דבר ובלתי תלוי בגורם האנושי.

בתוך המעבדה, הותקן מתקן מיוחד שהפך מדי כמה דקות את תכולתה של קערה לתוך מים רותחים. המכשיר בלבד קבע מתי יהיו בקערה דגיגים שמיועדים לבישול, ומתי יהיו בה רק מים. שלשה צמחים מסוג ''פילודרנון'' הובאו למעבדה וחוברו לגלוונומטר (מכשיר למדידת זרמים חשמליים חלשים).  בכל פעם שהדגיגים הושלכו לתוך המים הרותחים, כל הצמחים הגיבו ברוב עוצמה! ברגע שבקערה לא היו דגיגים, הצמחים לא התרגשו במאומה!
העולם המדעי כבר נתפס להתרגשות. וכ-7000 מדענים ביקשו תדפיסים של המחקר. משם הדרך הייתה כבר קצרה לעוד שורה של ניסויים שהוכיחו מעל כל ספק שעולם הצומח רואה, שומע, ואף מרגיש ויודע מחשבות.

 ודבר זה כבר ידוע לנו מחז"ל: ''מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן (שם מקום), ולא היתה עושה פירות. והיו מרכיבים אותה, ולא היתה עושה פירות. אמר להם רבי תנחומא: דקל תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה. הביאו ממנה והרכיבו אותה, ומיד עשתה פירות''.(מדרש רבה במדבר ג)

מי שזה נשמע לו מוזר שצמחים מסוגלים "לראות ולהרגיש", יכול לבדוק את התופעה בעצמו. צמח מטפס שנזקק לתמיכה, תמיד זוחל הוא אל המוט הקרוב ביותר, ואם ניקח ונזיז את המוט למקום אחר, הצמח ישנה את כיוון הצמיחה אל כיוון המוט בתוך זמן קצר.

 

צפו בסרטון המדהים של הניסוי של קליב בקסטר:

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=RhJf5vJoAwo[/embed]

_

 

מתכון בטוח לאריכות ימים!

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ (פרק יא פסוק כא')

בגמרא בברכות (ח.) מובא, שכאשר שמע רבי יוחנן שישנם יהודים בבבל שמגיעים לזקנה מופלגת, התפלא מאוד ושאל, הרי נאמר: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה", היינו [על האדמה] בארץ ישראל ירבו ימיכם, ולא בחוץ לארץ. כיון שאמרו לו שאותם זקנים משכימים לבית הכנסת בבוקר, ומאחרים לצאת מבית הכנסת בערב, אמר: זהו מה שהועיל להם שיאריכו ימים, למרות ששהו הם בחוץ לארץ.

מבואר בדברי הגמרא  שבזכות ההשכמה לבית הכנסת והשהייה הרבה בבית הכנסת, זכו האנשים בבבל להאריך ימים. וכך פסק הטור (אורח חיים סימן צ) שכתב: "השכימו והעריבו לבית הכנסת כדי שתאריכו ימים". ועיין בספר אסיפת זקנים שמפרש על פי הזוהר, שנטל הקב"ה מעפר בית המקדש וזרע בחוץ לארץ, ובכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ יש בהם מעפר בית המקדש, וממילא קיים העפר של הארץ הזה ליושבים שם כאילו יושבים הם על האדמה.

ובכך מפרש גם את מאמר  חז"ל שבתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ לעתיד לבא יהיו קבועים בארץ, לכן גם כעת יש להם קדושת הארץ וממילא הם בבחינת "עַל הָאֲדָמָה".

בימינו התפרסם מחקר שמטרתו היתה לבדוק את השפעתם של קשרים חברתיים על אורך החיים. את  המחקר ביצעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות הפרופ' הווארד ליטווין מהמרכז לחקר הזקנה באוניברסיטה, והוא התפרסם בכתב העת: European Journal of Ageing. פרופ' ליטווין עומד בראש המרכז לחקר הזקנה, שהוקם בתמיכת משרד המדע, ותפקידו  להעמיק  את  הידע  בתחום  הזקנה בישראל.

המחקר התבסס על סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בשנת 1997, בו רואיינו כ- 5,000  גברים ונשים  בישראל,  בני 60 ומעלה, בנוגע לאורחות חייהם. כעבור שבע שנים, בשנת 2004, בדקו החוקרים את הנשאלים וביררו מה מצבם של הנסקרים.

המחקר התמקד בקבוצה של כ-1,800 נשאלים, שמתוכם 684, כ-38% נפטרו במשך שבע השנים שבין הסקרים. לדברי ליטווין, כצפוי, רוב מקרי המוות היו אצל משתתפי הסקר המבוגרים יותר, או כאלו שסבלו ממחלות שונות. החוקרים ניסו לאפיין את הגורמים לתמותה בקרב הקהל המבוגר.

אחד הממצאים אומר פרופ' ליטווין: "שלאותם שהלכו לבית כנסת באופן עקבי, היתה בבירור הסתברות יותר גבוהה של הישרדות". על פי הנתונים: בקרב הקבוצה שלא הלכה לבית כנסת, אחוז התמותה היה גדול ב- 75% !!, מאשר הקבוצה שהלכה לבית הכנסת בקביעות!

"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה"...

רק אם הכל דבש!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי! (פרק טז פסוק כח')

אחד הכללים היסודיים בהלכות כשרות הוא: ש"היוצא מן הטמא - טמא, והיוצא מן הטהור - טהור" (בכורות ז :). כלומר כל דבר שיצא מגופו של בעל חיים האסור באכילה, כגון בצים או חלב הוא אוטומטית אסור באכילה מעצם כך שיצא מבעל חיים טמא.  וכן כל דבר שיצא מגופו של בעל חיים טהור, הוא מיד כשר באכילה.

ולכן אנו מותרים בשתיית חלב של פרה, ואכילת ביצים שיצאו מתרנגולת, ואסורים בשתיית חלב נאקה (נקבת הגמל) ואכילת ביצי נשר למשל..

ישנו דבר היוצא מכלל זה שאמרה התורה, והוא דבש הדבורים. במבט ראשון נראה לפי מה שאמרנו שהוא צריך להיות אסור באכילה משום שכל "היוצא מהטמא – טמא". וכפי שהדבורים עצמן אסורות באכילה, כך הדבש שיוצא מהן אמור להיות אסור באכילה. אך למרות זאת אנו רואים שדבש הדבורים מותר באכילה. איך זה יתכן?

עונה על כך הגמרא בהמשך הדברים: "מפני מה אמרו דבש דבורים מותר? מפני שמכניסות אותו לגופן, ואינן ממצות אותו מגופן" (בכורות ז :).

הרמ"בם (ספר הקדושה ג') מוסיף על דברי הגמרא ואומר: דבש דבורים ודבש צרעים, מותר. מפני שאינו מתמצית גופן, אלא כונסין אותו מעל העשבים בתוך פיהן ומקיאות אותו בכוורת, כדי שימצאו לאכול מימנו בימות הגשמים". עכ"ל.

והנה מחקרים בני זמנינו מגלים עובדה נפלאה! לדבורה יש שתי קיבות, והצוף שנכנס לגופה אינו נכנס לקיבת העיכול של הדבורה אלה לקיבה נפרדת שאין בינה לבין קיבת העיכול שום מגע. וכך הצוף עובר מסלול נפרד שאינו נוגע בשום שלב במיצי העיכול וכלי הדם של הדבורה עד שיוצא לבסוף בכוורת והופך לדבש..

מהיכן ידעו חז"ל עובדה זאת לפני יותר מ- 1500 שנה, בזמן שלא הייתה שום דרך לדעת מהו המבנה הפנימי של יצור קטן כדבורה?

איך יתכן שחז"ל לקחו סיכון והתירו אכילת דבש דבורים ביום שהכי קריטי למצב האדם, ביום הדין – ראש השנה. הדבורה אסורה באכילה, עדיף לא לקחת סיכון...

אלה שחז"ל כלל לא לקחו סיכון והסתמכו על מה שקיבלנו ממשה בהר סיני, והם דבריו של בורא העולם שברא את כל היצורים וידע את המבנה הפנימי של כל יצור שברא בעולמו, וגילה לנו פרט זה לצורך ידיעת ההלכה.

להיכן נפלו חומות יריחו?

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ. (יְהוֹשֻׁע פרק ב פסוק א')

בתום 40 שנות הנדודים במדבר, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל שולח יהושוע אל העיר יריחו מרגלים. מטרת שליחת המרגלים היא כפי שכותב הרלב"ג [רבי לוי בן גרשום]:"שיחקרו אם נפלה אימת ישראל עליהם ואם נמוגו מפניהם כי בזה יתחזק מאד לב אנשי המלחמה".

ואכן המרגלים מגיעים ליריחו ומקבלים את הבשורה: "יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג  אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם.  וַנִּשְׁמַע  וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ  וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם...

והפחד שלהם אכן היה מוצדק!

אפשרי לנצח עם של עבדים שיוצא ממצרים, אך אם בורא העולם נלחם לצידם, זה ממש לא כוחות!

המלחמה עם יריחו הייתה ללא קרבות, אך עם הרבה תפילה. ה' מצווה להקיף את החומה במשך שבעת ימים עם ארון הברית ושופרות, וביום השביעי, "וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר". ה' ילחם לכם ואתם תחרישון - ממש כפשוטו.

בעיתון"ידיעות אחרונות"  (23.2.90) פורסם מחקר שערך הד"ר בריאנט ווד ארכיאולוג מאוניברסיטת טורונטו. המחקר התפרסם בעלון:“Biblical Archaeology Review”, והוכיח באופן מדעי שיריחו אכן נהרסה בשנת 1400 לפני הספירה. וכמו כן נמצאו ממצאים המאשרים את הסיפור התנכ"י. כמו כן בחפירות נתגלו בין השאר החומות ששקעו שלמים בתוך האדמה בעת כיבוש יריחו..

 

 

 

 



 

 

 

 



 

 

מהי תזונה נכונה?

וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא! (פרק כ פסוק כה')

הקב"ה בתורתו צווה לנו ע"י משה רבינו, אלו בעלי חיים מכל אשר הוא ברא בעולמו מותרים לנו באכילה, ואלו נאסרו עלינו באכילה. כמו שאומר הפסוק: "אשר הבדלתי לכם". כלומר מכל בעלי החיים בעולם, הבדיל לנו הקב"ה את חלקם, ונתן לנו רשות לאוכלם. האם ישנם הבדלים שניתן לראות בין בעלי החיים הטהורים שמותרים באכילה, לבין בעלי החיים הטמאים, שאסורים באכילה?

מבואר בדברי האור החיים הקדוש, שכאשר אדם אוכל מאכל, האוכל נהפך להיות חלק דמו, והרוחניות של המאכל הופכת להיות חלק מנפשו. ורואים אנו שהתורה התירה לנו באכילה אך ורק את החיות הכנועות, ולא הפראיות. דווקא הצמחוניות, ולא טורפי הנבלות. רואים אנו זאת על פי מבנה גופם, ועל פי התנהגותם. וכל זה בכדי שלא נכניס לנפשנו רוחניות של בעל חיים שדרכו לטרוף או להתפלש ביציאותיו. בנוסף מצווים אנו, לאכול את בעלי החיים אך ורק לאחר שחיטה כדת וכדין. והתורה נתנה לנו מרשם מדויק, איך ניתן לבצע זאת מבלי שיגרם צער ולו הכי

קטן לבהמה הנשחטת. האם יתכן שבשחיטה לא יגרם צער לבהמה, חיה או עוף?

אכן כן! מתברר שמבנה גופם של בעלי החיים שהותרו לנו באכילה, שונה מכל שאר בעלי החיים בעולם! כל בעלי החיים בנויים בצורה כזאת, שהשחיטה תגרום להם צער. כי ברגע השחיטה מגיע להם דם לעבר המוח, ואז הם מרגישים את תחושת הכאב. אך בעלי החיים המותרים באכילה בנויים אחרת! כל בעלי החיים הכשרים מבנה גופם שונה בכך שאם תשחט אותם כדת וכדין על פי ההלכה היהודית, הדם ישר יצא החוצה ממקום השחיטה, ולא תגיע אף טיפת דם למוח. כך שהם ישר יאבדו את ההכרה, ולא ירגישו את הכאב כלל!

[ דוקטור נורברטו  קליין, הבעלים  של  המרפאה הוטרינרית "מזור לחי" שחקר את הנושא והגיע למסקנה שהשחיטה הכשרה איננה מכאיבה לבעלי חיים הכשרים למאכל ע"פ ההלכה היהודית ובבעלי חיים ממשפחות אחרות ייתכן כי ימצא כאב קל. הרב דוקטור מאיר לוינגר כתב דוקטורט על נושא השחיטה והגיע למסקנה שהשחיטה הכשרה איננה מכאיבה לבעל החיים. וכשהביא הרב את ממצאיו לממשלת הולנד, בוטל החוק האוסר את השחיטה הכשרה. מתוך ויקיפדיה]

בנוסף ישנו עוד פלא עצום שבו מובדלים בעלי החיים המותרים באכילה. הגמרא בעבודה זרה (לה:) אומרת: חלב טהור, עומד (מתקשה ונעשה גבינה). חלב טמא, אינו עומד. התורה חושפת בפנינו חוק בטבע לגבי כל בעליי החיים שקיימים בעולם! רק מחלבו של בעל חיים טהור וכשר, ניתן לייצר גבינה באופן טבעי. ומכל שאר בעלי החיים האחרים שקיימים בעולם, לא ניתן!

רואים אנו ששום אדם בעולם ולו החכם ביותר, לא יכל להמציא את רשימת החיות המותרות באכילה, אלה שבורא העולם הוא זה ש"הבדיל" לנו את בעליי החיים המותרים  באכילה, ונתן להם תכונות אופי ומבנה פנימי מיוחד, השונה מכל שאר בעלי החיים בעולם!

 



 

תעודת כהן למכירה !?

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן (פרק כח פסוק א')

יהודי אחד ניגש אל הרב המקומי ושטח בפניו את בקשתו. רוצה הוא מאוד להיות כהן, ומוכן הוא לתת כל סכום ככל שיידרש.

ענה לו הרב, שזה לא אפשרי, ושאין באפשרותו להיות כהן. לא ויתר האיש, והציע לשלם לרב 10,000 שקל, בתמורה לכך שהרב יהפוך אותו לכהן. הרב התנצל ואמר ליהודי, שזה לא עניין של כסף, ואי אפשר סתם ככה לרצות להיות כהן. התחנן אותו אדם ואמר שהוא מוכן לשלם אפילו 50,000 שקל  בשביל העניין..

שראה הרב שהיהודי לא מוותר, פנה אליו ושאל אותו: "בשביל מה אתה כל כך רוצה להפוך להיות כהן?" ענה לו היהודי: "פשוט, סבא שלי היה כהן, אבא שלי היה כהן, וגם אני מאוד רוצה להמשיך את המסורת של המשפחה, וגם להיות כהן...

צוחקים אנו על אותו אדם שחושב שכסף יהפוך אותו להיות כהן, למרות שהוא כבר מגזע כהנים. אך צריכים אנו לשאול את עצמינו, האם הייחוס הוא זה שמעביר את היכולת להיות כהן, גם לאחר שחלפו 3300 שנה מאז אהרון הכהן?

האם מעבר לעניין הרוחני, ישנו משהו שמבדיל את הכהנים משאר העם?

שאלות אלה טרח לברר פרופסור קרל סקורצקי [ראש המחלקה לנפרולוגיה בבי''ח רמב''ם, חיפה, וכן ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה. בפרויקט מחקר שנערך ע''י דוקטור  ד. גולדשטיין מאוניברסיטת אוקספורד, וד"ר ח. בן עמי מבי''ח רמב''ם בחיפה]. במחקר הגנטי שנמשך מספר שנים, נמצא גן משותף אצל כהנים ללא הבדלי מוצא, אשכנזים וספרדים, תימנים, רוסים ותוניסאים.

70-80 אחוז מהם נושאים בD.N.A  שלהם גן משותף בשכיחות גבוהה שאין כמוה בשום קבוצת אוכלוסייה אחרת. אצל יהודים שאינם כהנים, ואצל גויים, אפשר למצוא גן זה בשכיחות של 5% בלבד. הגן  הזה מעיד  על היות הכהנים  בני  אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה.

פרטי המחקר שפורסמו בכתב העת המדעי ""NATURE מאשרים את הידוע לנו מהתורה על משפחת הכהונה, ועל ההשתייכות אליה העוברת מדור לדור רק מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה. בת כהן שבעלה אינו כהן, אין בניה כהנים. ואכן, אצל בנים אלו לא ימצא הגן המשותף.

הסיבה המדעית לכך פשוטה: הגן המשותף הזה נמצא רק בכרומוזום הגברי (Y). את הכרומוזום הגברי מקבל הילד בתורשה מאביו בלבד, ואותו הוא יעביר רק לבניו. עוד דבר מעניין הוא, שאת אותו כרומוזום (Y), ניתן לבדוק ע"י שינויים שחלים במהלך הדורות, ולדעת את גילו.

מבדיקות שעשו, נקבע כי גילו של הכרומוזום הוא: 106 דורות. אם ניקח את המספר הזה, ונכפיל אותו במספר השנים של דור, שמקובל לחשב לפי 30 שנה. נקבל 3160! חישוב השנים [הממוצע] של המחקר קלע כמעט בדיוק לימיו של אהרן הכהן כפי מסורת התורה [לפני כ-3300 שנה].

עכשיו ברור לנו למה אי אפשר לקנות כהונה בכסף. רק אם סבא שלך ואבא שלך כהנים, סימן שאתה כהן!

עוד כמה "נודניקים" ואני קם..

מספר שעות השינה שבני האדם ישנים בפועל, משתנה מאדם לאדם. אך האם יש מספר שעות מומלץ לשינה, לשם השגת רוגע נפשי ושכלי אשר יסייעו לקליטה והבנה מקסימלית ולזיכרון החומר הנלמד?

מתוך: "המהפך" - הרב זמיר כהן

ובכן, מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' רוברט סטיקגולד מבית-הספר לרפואה בהרווארד קובע כי המספר הרצוי ביותר של שעות שינה להשגת התוצאות הנ''ל הוא: שמונה שעות. (ובכל מקרה, לא פחות משש שעות).

המחקר קובע חד משמעית כי הנוהגים לישון יותר משמונה שעות, מבזבזים את זמנם לריק! פרופ' סטיקגולד מסביר כי במהלך שינה של 8 שעות בלילה, ישנם שני שלבים עיקריים שבהם המוח עובר שינויים פיזיקליים וכימיים: בחלק הראשון של הלילה, ולפנות בוקר במהלך השעתיים האחרונות של השינה. האינטרקציה שבין שני השלבים היא שמחזקת ומקבעת את הזיכרון. בשלב הראשון של השינה, מוזרם המידע מאזור הזיכרון (ההיפוקמפוס) אל תוך קליפת המוח.  לאחר מכן,  במשך  כארבע  שעות, מתרחש במוח תהליך איטי של חלוקת המידע החדש, זה שנלמד ונרכש באותו יום, אל רשתות העצבים ותאי העצב המתאימים. ''התהליך דומה להמתנה לבצק שיתפח'', אומר פרופ' סטיקגולד. בשלב השני והמסיים של השינה (המכונה שלב החלום הפעיל) שוב מתרחשים תהליכים כימיים מהירים. ההיפוקמפוס מתנתק מקליפת המוח, והמוח מפעיל שוב את המידע שעבר עיבוד ומחזק את הקשרים שנותרו בין תאי העצב בכל מאגרי הזיכרון.

פרופ' סטיקגולד הטעים כי לממצאים אלה השלכות חשובות ביחס לתלמידים ואנשים הרוכשים מידע או מיומנות חדשה בכל תחום שהוא.  המחקר מוכיח כי שיפור הביצועים הלימודיים תלוי בשינה טובה ומספקת אף יותר מאשר במאמצי השינון והלימוד שהשקיע התלמיד או במנת המשכל שלו. למותר לציין כי פרסום מחקר רב-משמעות זה בשנת אלפיים זכה לכותרות ענק בעתונות העולמית בכלל ובביטאונים המדעיים בפרט.

והנה, בספר ''היד החזקה'', ספר המסכם את כל ההלכות התורניות וההנהגות הראויות, בין שאר דברי ההדרכה הנפלאים לשמירת הגוף והנפש בצורה הטובה ביותר, מציין הרמב''ם כי בשמונה שעות שינה מפיק האדם את התועלת המרבית מן השינה, ואין צורך ביותר!

הנה לשונו: ''היום והלילה, כ''ד שעות. די לו לאדם לישן שליש מהן, שהוא שמונה שעות''. (הלכות דעות פרק ד הלכה ד). מעניין לציין שיש מחכמי ישראל אשר כתבו כי קיבלו מרבותיהם שברובד הרמז שבפרד''ס (פשט, רמז, דרש, סוד) התורה, הדבר נרמז בפסוק "כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי'' (איוב ג יג') הגימטרייה של המילה ''אז'' היא 8 (7+1). והרי הפסוק כאומר: כאשר ישנתי ''אז'' (= 8 שעות), ינוח לי!''.

איך ומתי ניתן לשנות את מין העובר?

וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.. וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. (פרק ל פסוק כא')

מובא בחז"ל שדִּינָה היתה אמורה להיות אחד מהשבטים, ולהיוולד כבן שביעי ללאה. וקיבלנו מרבותינו שנקראה הבת בשם דִינָה משום שבתחילה היה זה בן, אלא שהפכה לבת לאחר "שדָנָה לאה דִין בעצמה [הייתה מעין השופטת של עצמה להכריע את גורל עוברה] ואמרה: "שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב. ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות, הרי עשרה. אם זה זכר, לא תהא אחותי רחל [אפילו] כאחת השפחות [שילדה כל אחת מהן עד עתה שני בנים, ואילו רחל רק בן אחד]. מיד נהפכה לבת" (מדרש תנחומא ויצא ח').

מוכח מכאן שתפילה יכולה לשנות את מין העובר מזכר לנקבה ולהיפך אפילו במהלך ההיריון! אך לעומת זאת רואים אנו במשנה (ברכות דף נד.) שאומרת: "הזועק לשעבר [המתפלל לשנות את אשר כבר התרחש], הרי זו תפילת שווא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפילת שווא [לפי שמינו של העובר הינו בלתי הפיך בשלב זה]".

איך זה  מסתדר?  מצד  אחד  המשנה  אומרת שלא ניתן להתפלל על דבר שכבר התרחש [כמו מינו של עובר], ומצד שני רואים אנו שלאה אימנו התפללה על כך שעוברה ישתנה מזכר לנקבה, ואף תפילתה התקבלה!

ומשיבה הגמרא (ברכות דף ס.): "מעשה דלאה, בתוך ארבעים יום הוה [השינוי שהתחולל בעוברה של לאה, בתוך ארבעים יום להריון היה, ועד אז מין העובר נתון לשינוי, אבל לאחר מכן, הרי זו תפילת שווא. ועל כך דיברה המשנה]. כדתניא [כפי שלמדנו בברייתא]: שלשה ימים הראשונים [להריון], יבקש אדם רחמים  שלא יסריח. משלשה ועד ארבעים, יבקש רחמים שיהא זכר  [אם הוא באמת חפץ בזכר]. מארבעים יום ועד שלשה חדשים, יבקש רחמים שלא יהא סנדל [שלא יהיה מעוות בצורתו]. משלושה חדשים ועד שישה, יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה ועד תשעה, יבקש רחמים שיצא בשלום".

במחקרים בני זמנינו באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של ההכרעה לגבי מינו של העובר, מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים, ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). ולאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע.

מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה, אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים, אך ורק בעזרת מה שקיבלנו מהבורא בתורתנו הקדושה.

מעוניין לקנות תואר כהונה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו (פרק כ פסוק כה')

יהודי אחד ניגש אל הרב המקומי ושטח בפניו את בקשתו. רוצה הוא מאוד להיות כהן. ומוכן הוא לתת כל סכום ככל שיידרש. ענה לו הרב, שזה לא אפשרי, ושאין באפשרותו להיות כהן. לא ויתר האיש, והציע לשלם לרב 10,000 שקל, בתמורה לכך שהרב יהפוך אותו לכהן. הרב התנצל ואמר ליהודי, שזה לא עניין של כסף, ואי אפשר סתם ככה לרצות להיות כהן. התחנן אותו אדם ואמר שהוא מוכן לשלם אפילו 50,000 שקל בשביל העניין. שראה הרב שהיהודי לא מוותר, פנה אליו ושאל אותו: "בשביל מה אתה כל כך רוצה להפוך להיות כהן?"

ענה לו היהודי: "פשוט, סבא שלי היה כהן, אבא שלי היה כהן, וגם אני מאוד רוצה להמשיך את המסורת של המשפחה, וגם להיות כהן...

צוחקים אנו על אותו אדם שחושב שכסף יהפוך אותו להיות כהן, למרות שהוא כבר מגזע כהנים. אך צריכים אנו לשאול את עצמינו, האם הייחוס הוא זה שמעביר את היכולת להיות כהן, גם לאחר שחלפו 3300 שנה מאז אהרון הכהן? האם מעבר לעניין הרוחני, ישנו משהו שמבדיל את הכהנים משאר העם? 

שאלות אלה טרח לברר פרופסור קרל סקורצקי [ראש המחלקה לנפרולוגיה בבי''חרמב''ם, חיפה, וכן ראשהמחלקה לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה.בפרויקט מחקר שנערך ע''י דוקטור  ד. גולדשטייןמאוניברסיטת אוקספורד, וד"ר ח. בן עמי מבי''חרמב''ם בחיפה]. במחקר הגנטי שנמשך מספר שנים, נמצא גן משותף אצל כהנים ללא הבדלי מוצא, אשכנזים וספרדים, תימנים, רוסים ותוניסאים.

70-80 אחוז מהם נושאים ב D.N.A  שלהם גן משותף בשכיחות גבוהה שאין כמוה בשום קבוצת אוכלוסייה אחרת. אצל יהודים שאינם כהנים, ואצל גויים, אפשר למצוא גן זה בשכיחות של 5% בלבד.

הגן  הזה מעיד  על היות הכהנים  בני אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה. פרטי המחקר שפורסמו בכתב העת המדעי "NATURE" מאשרים את הידוע לנו מהתורה על משפחת הכהונה, ועל ההשתייכות אליה העוברת מדור לדור רק מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה. בת כהן שבעלה אינו כהן, אין בניה כהנים. ואכן, אצל בנים אלו לא ימצא הגן המשותף. הסיבה המדעית לכך פשוטה: הגן המשותף הזה נמצא רק בכרומוזום הגברי (Y). את הכרומוזום הגברי מקבל הילד בתורשה מאביו בלבד, ואותו הוא יעביר רק לבניו. עוד דבר מעניין הוא, שאת אותו כרומוזום (Y), ניתן לבדוק ע"י שינויים שחלים במהלך הדורות, ולדעת את גילו.

מבדיקות שעשו, נקבע כי גילו של הכרומוזום הוא: 106 דורות. אם ניקח את המספר הזה, ונכפיל אותו במספר השנים של דור, שמקובל לחשב לפי 30 שנה. נקבל 3160 ! החישוב [הממוצע]של המחקר קלע כמעט בדיוק לימיו של אהרן הכהן כפי מסורת התורה [לפני כ3300 שנה].

עכשיו ברור לנו למה אי אפשר לקנות כהונה בכסף. רק אם סבא שלך ואבא שלך כהנים, סימן שאתה כהן!

לאחר 40 יום, זו תפילת שווא.

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב.. (פרק לד' פסוק א')

מובא בחז"ל שדינה היתה אמורה להיות אחד מהשבטים, ולהיוולד כבן שביעי ללאה. כפי שכתוב בתורה על לאה אמנו: "וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.. וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', יט' כא'). וקיבלנו מרבותינו שנקראה הבת בשם דִינָה משום שבתחילה היה זה בן, אלא שהפכה  לבת לאחר "שדָנָה לאה דִין  בעצמה [הייתה מעין השופטת של עצמה להכריע את גורל עוברה] ואמרה: "שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב. ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות, הרי עשרה. אם זה זכר, לא תהא אחותי רחל [אפילו] כאחת השפחות [שילדה כל אחת מהן עד עתה שני בנים, ואילו רחל רק בן אחד]. מיד נהפכה לבת" (מד' תנחומא פר' ויצא, סי' ח').

מוכח מכאן שתפילה יכולה לשנות את מין העובר מזכר לנקבה ולהיפך אפילו במהלך ההיריון! אך לעומת זאת רואים אנו במשנה (ברכות נד' א') שאומרת:  "הזועק לשעבר [המתפלל לשנות את אשר כבר התרחש], הרי זו תפילת שווא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפילת שווא [לפי שמינו של העובר הינו בלתי הפיך בשלב זה]". איך זה מסתדר? מצד אחד המשנה אומרת שלא ניתן להתפלל על דבר שכבר התרחש [כמו מינו של עובר], ומצד שני רואים אנו שלאה אימנו התפללה על כך שעוברה ישתנה מזכר לנקבה, ואף תפילתה התקבלה!

ומשיבה הגמרא (ברכות דף ס.): "מעשה דלאה, בתוך ארבעים יום הוה [השינוי שהתחולל בעוברה של לאה, בתוך ארבעים יום להריון היה,ועד אז מין העובר נתון לשינוי, אבל לאחר מכן, הרי זו תפילת שווא. ועל כך דיברה המשנה]. כדתניא[כפי שלמדנו בברייתא]: שלשה ימים הראשונים [להריון],יבקש אדם רחמים  שלא יסריח. משלשה ועד ארבעים, יבקש רחמים   שיהא זכר [אם הוא חפץ בזכר]. מארבעים יום ועד  שלשה חדשים, יבקש רחמים שלא יהא סנדל [שלא יהיה מעוות בצורתו]. משלושה חדשים ועד שישה, יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה ועד תשעה, יבקש רחמים שיצא בשלום".

במחקרים בני זמנינו באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של ההכרעה לגבי מינו של העובר, מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים, ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). ולאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע. מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה, אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים, אך ורק בעזרת מה שקיבלנו מהבורא בתורתנו הקדושה.