הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים! (פרק לב'פסוק יב')
יעקב אבינו חוזר מחרן לבית הוריו, ונערך לפגישתו עם אחיו עשיו, אותו אח שלפני עשרים ושתים שנה אמר: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" (כז מא').
צדיק כיעקב אבינו לא היה צריך לפחד כלל מעשיו הרשע, בעיקר לאחר שבלילה הקודם הוא נאבק עם מלאך אלוקים. ולראות מלאך זה כלל לא פשוט כפי שמתאר הנביא דניאל: "וָאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּח, וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ..." (דניאל י ח'). ויעקב אבינו רואה את מלאכו של עשיו ולא זאת בלבד שאינו פוחד, אלה שנאבק עימו ומנצח אותו. ועם כל זאת, עדין רגע לפני שהוא נפגש עם עשיו אחיו, מעידה עליו התורה: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ!" (לב ח'). יעקב אבינו חושש מהמפגש עם עשיו. חושש הוא שזכות קיום מצוות כיבוד ההורים וישוב ארץ ישראל, שהיו לעשיו במשך כל אותם עשרים ושתים שנה שהוא שהה בבית לבן יעמדו לעשיו לזכות.
יעקב לא יודע לאיזו קבלת פנים לצפות, ולכן מכין את עצמו לשלושה דברים, ל
דורון,
תפילה, ו
מלחמה. הוא נערך אסטרטגית ומחלק את משפחתו לשני מחנות במחשבה שאף אם יכה עשיו את המחנה האחד, יציל לפחות את המחנה השני. לאחר מכן ניגש הוא לתפילה לפני ה', ויחד עם זאת אינו זונח את הדרך הפרלמנטרית, ושולח עם המלאכים מתנה מכובדת-דורון עבור עשיו שמא יתרצה בה.
יעקב אבינו נושא תפילה לבורא העולם: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים!". ונשאלת השאלה, האם היה צריך לחזור יעקב אבינו ולומר הצילני נא
מיד אָחִי וגם
מיד עֵשָׂו, שיגיד או "אָחִי", או "עֵשָׂו". הלא רק אח אחד היה לו?
אלה ש"אָחִי" ו"עֵשָׂו" הם שתי בחינות נפרדות. שני דברים שונים שצריך להיזהר מהם, ועל שניהם יעקב מתפלל. יעקב מבקש להינצל מ"עֵשָׂו" הרשע שהוא בבחינת "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (כה עז'), מושחת מידות ומעוות מעשים, אדם שחי כחיית השדה ללא כל מעצורים של מוסר ומצפון. ומצד שני יעקב מתפלל להינצל מ"אָחִיו". אותו אח שגדל איתו יחד, שיחה קולחת שתוביל לישיבה יחד לארוחה לזכר הימים עברו, להתרפק על החוויות אותם חלקו בנעוריהם. להיפגש אחת לשבוע סתם בכדי להתעדכן במה שקורה, ולחדש את הקשר...
ש"עֵשָׂו" מגיע בתור "אָחִיךָ", זה הרבה יותר קשה!
שהוא ניגש אליך לבוש בבגדי שחץ, זולל וסובא, בועט ומקלל, אתה מזהה אותו בקלות. אך שהוא מגיע עם טלית ותפילין, ומתנהג כעלם חמודות, קשה לך לזהות אותו, ופה טמונה הסכנה!חז"ל מדמים את יצר הרע לאדם שאתה רואה מהעבר השני של המדרכה, ואתה לא מייחס אליו חשיבות, הרי אינך מכיר אותו. אך למחרת שאתה עובר באותו רחוב, שוב אתה רואה אותו. אתה מהנהן לו בראשך מתוך נימוס, לא משהו מחייב. וביום השלישי, כבר אתה מניף לו את ידך לשלום, סך הכל אתה אדם נחמד, לא נעים לעבור אחד ליד השני בכל יום מבלי לומר שלום. אך לאחר כמה ימים שוב מופיע אותו אדם מעבר למדרכה, חיוך רחב נפרש על פניו והוא חוצה את הכביש, הוא מתעניין בשלומך ומושיט את היד ללחיצה.. מה לא נלחץ? זו רק לחיצת יד רשמית.. לאחר כמה ימים הוא כבר ניגש ואומר שהוא גר בקרבת מקום, ומזמין אותך לכוס קפה ידידותי... מה לא נלך? לא נעים .. סך הכל הוא ממש נחמד. והרי אנחנו כבר מכירים הרבה זמן.. לא נעים לסרב.. "
כך היא אומנתו של יצר הרע: היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועושה" (שבת קה.). חז"ל מזהירים אותנו שחובה עלינו ללמוד את דרכו של היצר הרע. לא ניתן להתגונן מפניו אם לא נתכונן אליו כיאות.
לפני שאדם יוצא אל הרחוב חובה עליו להתכונן. בכדי שיחזור שלם לביתו עליו לשאת "
תפילה" לבורא העולם שישמור עליו בדרך, ויציל אותו מכל הסכנות הרוחניות שהרחוב מציע. לאחר שיוצא אל הרחוב, צריך הוא להיות מוכן לדורון ולמלחמה.
אם ישנו מעשה חסד שצריך לעשות עם יהודי, או שיש אחד מאחינו שטועה בהשקפותיו וצמא לשמוע את האמת של בורא העולם פה מגיע השלב של "
דורון". צריכים אנו לתרום מעצמינו בכדי לקרב ולעזור לכל יהודי הן רוחנית והן גשמית, עד היכן שידינו מגעת!
אך אם יש סיכוי קל שבקלים, שהיציאה אל הרחוב תגרום לנו להשפעה זרה, לבלבול בהשקפה, קריאת כל מיני עלוני כפירה והסתה, או אדם [אפילו נחמד
!] שהחיבור אליו הוא לא חיובי, כאן עלינו לצאת ל"
מלחמה"!
עלינו להדוף מעצמינו וממשפחתנו כל השקפה שהיא לא על פי האמת של התורה הקדושה. כל עיתון שמכיל בתוכו דברי בלע ורשעות פריצות ולשון הרע. להתרחק מחברת אנשים שגורמת לנו להתרחק מהקב"ה, כפי שאמר יעקב לעשיו לאחר שעשיו הציע לו ללוותו בדרכו. יעקב מסרב ואומר: "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי, וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים" (לג יד'). יש לי מלאכה בעולם הזה, והיא להתקרב לבורא העולם. יש לי ילדים שמצווה אני לשמור עליהם מכל השפעה רעה ולחנכם ולכן אני מסרב להצעתך הנדיבה. "הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע! (
אבות א ז') אמרו חז"ל. ולכן
שעשיו מציע, גם אם באותו הרגע לא נראית סכנה מידית מוותרים אנו על הכבוד. יש לנו תפקיד בעולם והוא הרבה יותר חשוב!
