אז מי בסוף משלם?!

לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ! (פרק כד פסוק טז')

הגמרא במסכת ברכות מביאה סתירה: בין פסוק זה ש"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" שמשמעו שכל אחד ימות בגין חטאיו שלו לבין הפסוק (דברים ה ט'): "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" – שהבנים יסבלו בעבור חטאי אבותם?!

והיא מתרצת: שהפסוק ש"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" – מדבר כשאין הבנים אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם, ואילו הפסוק של "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" מדובר כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם – ואז במקרה כזה יקבלו עונש על חטאי אביהם...

מובא בראשונים משל למה הדבר דומה: מעשה היה באריה גדול וחזק שעבר בשדה לבקש טרף ופגש בשועל זקן וחכם.

האריה ברעבונו רצה לטרוף את השועל, השועל הבין שקיצו קרב, פנה אל האריה ואמר לו: "מדוע אריה יקר ברצונך לטרוף שועל זקן כמוני הלא בוודאי לא תימלא כרסך מבשרי שהרי זקן אני ואין בי כי אם עצמות מתחת לעורי ובשר אין... אבל תחתי אשיאך עצה, הרי לך ממולנו אדם עומד ומתפלל, והוא שמן ומלא בשר, ובוודאי מבשרו תוכל לשבוע ולמלא את כרסך...".

האריה נפעם מהרעיון של השועל ואמר לו: "הייתכן?! לא אוכל לעשות זאת, כי מפחד אני לטרוף אדם המתפלל פן תדבקני הרעה ומתתי בעוון הזה"... ויען השועל לאריה בערמה ויאמר לו "אין לך מה לפחד כלל ואל לך לחשוש... הלא תדע ידידי האריה כי עוון אבות נפקד על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים, יבואו בניך ובני בניך אחריך ויכפרו על עונותיך, לך לא יקרה מאומה מן החטא, לך אכול בשמחה טרפך ותהנה, ואם אין אתה עושה כן, שמא תמות ותפסיד את הנאות העולם הזה"...

וימצאו חן דברי השועל בעיני האריה, וישמע בקולו. קם מיד ושעט לטרוף את האיש. אך אבוי... כשדילג לעברו, מרוב רעבונו ופזיזותו, לא שת לבו לבור עמוק ונסתר שהיה פעור בקרבת האיש, וקודם שנעץ ציפורניו בטרפו מעד האריה ונפל לתוכו. וירא האריה כי צרתו צרה, הרים את קולו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד, ויאמר "שועל שועל איכה?!" כשמוע השועל את צעקותיו של האריה, רץ אל הבור. והציץ לעבר האריה מפתח הבור וישאל אותו: "מה היה לך אריה כי הנך נמצא למטה בבור עמוק וחשוך זה?" ויען האריה ויאמר "הלא אמור אמרת לי שאין לי ממה לדאוג שכן עוון אבות נפקד על בנים ועל בני בנים, ולמה עתה נפלתי לתוך הבור הזה טרם ביצעתי את זממי לטרוף את האיש המתפלל?!"

ויען השועל ויאמר לאריה "סלח נא לי ידידי האריה, כשם שאתה לא חשבת על בניך כך כנראה גם אבותיך לא חשבו עליך ונלכדת בעוונם..." והנמשל ברור: כשאדם מחזיק בחטאי אבותיו אל לו לשאול מדוע סובל הוא בעוונם...

מקור: http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=2301

אלה מסעי בני ישראל !

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' (פרק לג פסוקים א'-ב')

בתחילת פרשת מסעי, מפרטת לנו התורה את כל מ"ב המסעות שעברו בני ישראל במדבר, מצאתם ממצרים ועד לערבות מואב אשר בסמוך לנהר הירדן. ושואלים חז"ל: מדוע התורה הייתה צריכה לפרט את כל המסעות שעברו עם ישראל במדבר?

על כך עונה ה"מדרש תנחומא" ומביא משל לבן מלך שהיה חולה מאוד, ולא ידעו מה לעשות לצורך רפואתו. עד שבאו הרופאים ואמרו שמה שיעזור לילד זה רק דבר אחד. ילכו עם הילד למסעות ממקום למקום, ולנסות אולי במקום מסוים שיעברו שם, יועיל אוויר המקום לרפואתו. לקחו אביו והיה מהלך איתו במסעות ממקום למקום וחיפש לו מקום ששם האוויר יוכל להבריא אותו. לאחר שעברו כמה וכמה מקומות, הגיעו למקום מסוים ששם החל הילד להתחזק עד שנתרפא. לאחר שהבריא הילד לגמרי, החלו לחזור לביתם דרך כל אותם מקומות שחנו בהם בתחילה. ובכל מקום ומקום שעברו, אמר לו אביו: "בני, זוכר אתה מקום זה שבו לא היינו יכולים לישון בגלל שהאוויר היה חם מידי?" ובמקום אחר אמר לו: "זוכר בני, איך שהגענו למקום זה, החולי שלך התגבר?" ובמקום אחר הזכיר לו איך הוא התקרר בגלל האוויר הקר שבאותו מקום. וכך היה אומר לו בכל מקום ומקום שהיו עוברים בדרך חזרה לביתם.

אף כאן כשיצאו בני ישראל מארץ מצריים, היו הם במצב של חולי מחמת טומאת העבודה זרה שהיו שקועים בה. והוציאם משם הקב"ה והוליכם למקום שבו התחלף האוויר. ושם ציפה וחיכה מתי יבריאו ויחזרו בתשובה. ובכל מקום ומקום שעברו, לא היו נקיים הם מאיזה חטא חדש שנדבקו בו באותו מקום. וכך היה בכל הארבעים שנה במדבר, וכל זה בכדי שיחזרו מדרכם הרעה ויתרפאו. ועכשיו שהגיעו לפתחה של ארץ ישראל ונתרפאו לגמרי, אמר הקב"ה למשה: "רצוני שתמנה לפניהם את כל המקומות שעברנו בהם, ותזכיר להם איך עשיתי להם ניסים  והצלתי אותם, אף על פי שהם היו חוטאים ולא שילמתי להם רעה תחת רעה".

המטרה של הזכרת כל מסעות בני ישראל היא שעם ישראל ייזכר בחסדיו של הקב"ה עימו, ואף יבין שלפעמים הוא  עובר תלאות  ומסעות שכל תכליתן זה להעיר אותו מחולי  מסוים שרובץ עליו. תמיד שאנו נזכרים בתקופה שהייתה קשה מבחינתנו, יכולים אנו להצביע על דברים שגילנו בעצמינו דווקא מתוך אותה צרה. כל אדם ואדם זוכה להכיר את הקב"ה בעוצמה הכי גבוהה, דווקא בתקופות של מצוקה מסוימת בחייו.

ולכן צריכים אנו ללמוד מהמסעות שעברנו בחיינו, להתבונן בהם, ולהתכונן יותר טוב להמשך המסעות והמקומות  שנצטרך  לעבור  בהם  בעתיד.  במיוחד ברגע שאנו עוברים תקופה פחות טובה, צריכים אנו לזכור שזוהי רק תקופה, רק מסע אחד מכל אותם מסעות שנעבור במהלך חיינו. והיום אולי המצב קשה ודוחק, אך מעבר לפינה כבר נמצא המסע הבא, שיכול לקחת אותנו מבחינה אישית למקום הרבה יותר טוב. בנוסף צריכים אנו לזכור שתפקידה של התקופה שנמצא בה האדם היא לבחון אותו ולגרום לו לשפר את מעשיו וע"י כך להתרפא. ואם נשכיל ונבין זאת, המסע יהפוך להיות יותר קצר, ונפיק ממנו את המקסימום בהתפתחות אישית ובקרבה אל ה'.

עוד אומרים חז"ל על הפסוק: "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' " (פרק לג פסוק ב'). שאדם לא עובר מאורע כלשהו בחייו אם זה לא על פי ה'. יש מי שמוביל אותנו בכל תלאות הדרך של מהלך חיינו. ולא תמיד אנו מבינים להיכן הולכים, ומהי המטרה. אך צריכים אנו לדעת שהקב"ה הוא אב רחום, שמוליך אותנו כמו אב שמוליך את בנו על מנת שיתרפא, ומחכה הוא שבנו יתעורר וישוב אליו כשהוא בריא וחזק. כפי שאומר הפסוק: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ!" (דברים ח' טז'). כל הניסיונות שבאים על האדם מטרתם היא לזכך אותו בכדי לקבל את שכרו שלם בעולם הבא.

רואים אנו בחיינו רק את העבר וההווה והם רק חלק מהמסלול. ניתן לדמות זאת לכביש ארוך מלא פיתולים, ואדם שיושב במכונית בתחילת הכביש או באמצעו, אינו יודע כלל איך יראה קטע הכביש שמעבר לפנייה. אך בורא העולם שמשקיף עלינו מלמעלה ורוצה בטובתנו רואה את כל הכביש בשלמותו ומוביל אותנו במסלול שהוא הכי טוב לנו, הן בכדי שנהיה קרובים אליו והן בכדי להטיב לנו לאחר שנשפר את מעשינו ונבריא.

 



 

עדיף בתשלומים!

הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם! (פרק לב פסוק לד')

"וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" - דורשים חז"ל שאין לך עונש בכל הדורות שאין בו פקידה מחטא העגל (סנהדרין קב.). כלומר, כל הצרות שבאים על עם ישראל במשך כל הדורות מקורם בכפרת עוון חטא העגל.

ונשאלת השאלה: הייתכן?! מדוע כל כך הרבה שנים ועדיין לא נשלמה הכפרה?!

התשובה לכך תובן על פי משל: למלך אחד היה שר אהוב מאד, שאיתו היה המלך נועץ בכל ענייני המדינה. וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. והנה יום אחד טעה השר במילוי תפקידו, והמלך בחמתו נשבע שיפיל עליו סלע ענק וכבד במטרה להורגו ומיד...

לאחר שהתאושש המלך מרוגזו התחרט על אשר ביקש לעשות, אך כמלך לא יאה שלא יעמוד בדיבורו. מה אם כן יעשה? מצד אחד לא ניתן לשנות את מאמר המלך והסלע חייב להיזרק על השר, מאידך לא יכל המלך להרוג את השר שכל כך הוא אוהב...

שר אחד שהיה חברו הטוב של השר הנידון מצא פיתרון למלך: "המלך יביא מכבש גדול ויפרק את הסלע לאבני חצץ. ובכל יום המלך יזרוק על השר אבן אחת. וכך יצא שלבסוף הסלע כולו יושלך על השר הסורר. אומנם זה יכאב לו, אך לפחות ישאר בחיים."

והנמשל הוא: הקב"ה גזר כליה על כל עם ישראל: "הֶרֶף מִמֶּנִּי, וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם..." מצד אחד לא יכול המלך לחזור בו, ומצד שני אין הוא רוצה להרוג את בניו. מה עשה? "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי". במקום כליה ח"ו העדיף ה' לחלק את הגזירה לצרות קטנות בכל הדורות ובכך להשאיר אותנו בחיים...

מעשה אבות סימן לבנים

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ! וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.. לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. (פרק לב' פסוק ח')

רש"י מפרש את פסוק זה:  "וַיִּירָא", שמא ייהרג. "וַיֵּצֶר לוֹ", אם יהרוג הוא את האחרים. ושואלים חז"ל: לשם מה הביא הקב"ה על אבותינו ייסורים כל כך גדולים, מציאות של פחד, ומאורעות קשים, עד שהם זעקו אל ה' שיושיע אותם ואת בניהם?

המגיד מדובנא השיב בדרך של משל: בכפר אחד היו כמה חולים, אך לא היה רופא שיטפל בהם. בעיר הסמוכה התגורר השר הממונה על המחוז, ובעירו דר רופא גדול. באותו הכפר התגורר אחד מקרובי השר. יום אחד הרגיש האיש מחוש קל בראשו, מיחוש שאינו מצריך כל טיפול, אולם האיש החל גונח בקול, וביקש מקרובו השר כי ישלח במהרה את הרופא אל הכפר, כדי שיחיש לו עזרה.

התפלאו בני ביתו של החולה: כאב ראש קל לך ומדוע אתה כה גונח?

שוטים! אמר האיש. וכי בגללי אני גונח? מבקש אני כי הרופא יבוא אל כפרנו, ויטפל בחולים הסובלים סבל רב! אולם יודע אני, כי השר לא ישלח את הרופא בעבורם, משום כך, מתחלה אני, אולי ישלח השר את הרופא בעבורי כי אני קרובו...

כך גם הוא הנמשל: הקב"ה ראה כי בדורות הבאים לא יהיו זכויותיהם של בני ישראל כה רבות, ומשום כך, גלגל את המאורעות כדי שהאבות הקדושים יעמדו בניסיונות רבים וכך יבקשו בתפילתם עליהם  ועל בניהם.  וממילא  בזכות  תפילת האבות  ייוושעו  הבנים..

לקבל ייסורים באהבה

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' ... וַיִּדֹּם אַהֲרֹן!  (פרק י פסוקים ב'-ג')

מסביר לנו רש"י הקדוש, ש"אהרון קבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קבל?