נדידת היבשות

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה! (פרק א' פסוק ט')

פסוק זה בתורה מדבר על יבשת אחת שנראתה לאחר שהמים כיסו את פני כל כדור הארץ, ונקוו אל מקום אחד. כלומר אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ. וזאת בניגוד גמור לידוע לנו כיום בברור, כי מי האוקיינוסים מקיפים שבע יבשות שעל פני כדור הארץ:

1. אירואסיה (אירופה-אסיה)

2. אפריקה

3. אוסטרליה

4. גרינלנד

5. אמריקה הצפונית

6. אמריקה הדרומית

7. אנטרקטיקה

והנה הזוהר הקדוש (זהר חדש יב א'), מדווח על שינויים גיאולוגיים משמעותיים ביותר שהתרחשו בכדור הארץ לאחר בריאת העולם. וכך נאמר שם: "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות."

כלומר: בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסוים היא התחלקה לשבע יבשות שהלכו  והתרחקו זו מזו כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר בניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים והימים השונים. [יתכן ומאורע זה התרחש בעת לידתו של פלג, בנו של עבר (שנת 1757 לבריאת העולם). שבעת הולדתו התורה מציינת: "שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ" (בראשית י כה').]

מיותר לציין שדיווח תורני זה על שינויים גיאולוגיים דרסטיים שהתרחשו בעבר בכדור הארץ, התקבל בקרב אנשי המדע באי אמון מוחלט כאילו היה אגדת-עם ללא שום ביסוס עובדתי.

רק לפני מעט יותר מ-70 שנה חלה התפנית בעולם המדע. הראשון שדיבר על נדידת היבשות היה הגיאולוג הגרמני אלפרד לות'ר וגנר (1880-1930), בספרו "מוצא היבשות לדבריו הצביע על הדמיון המדהים  שבין  קווי  החוף  של  יבשת אפריקה לקוי  החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כאילו היו שני חלקי פאזל שנפרדו זה מזה. במחקרים נוספים שערך, הראה דמיון בין מקום החיבור של שתי היבשות גם מבחינת הצמחייה, וגם מבחינת בעלי-החיים והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים. מאז הלכו והתרחבו המחקרים והדעות התומכות בתיאוריה זו, ומאמרים מדעיים רבים אישרוה לחלוטין.



ועתה, נתבונן. מלבד בורא היקום, מי היה יכול לדעת לפני אלפי שנים, עוד בטרם היו בידי אדם כלשהו תרשימי צורת היבשות, כי כל היבשות היו אי פעם יבשת אחת, שנחלקה לחלקים אשר נעו והתרחקו זה מזה?

יותר מכך. כיצד היו מגיבים אז אנשי המדע הרציונאלי על קביעת הזוהר הקדוש, לפני כאלפיים שנה, שיש שבע יבשות בעולם, כאשר עדיין לא התגלו יבשות אמריקה הצפונית והדרומית, יבשת אוסטרליה ועוד?

מתוך "המהפך" | הרב זמיר כהן

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים..." (דברים ד ו').

ושמרו (רק) בני ישראל את השבת!

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת (פרק לה' פסוק ב')

אחד הדברים שחכמי אומות העולם לא מצליחים להסביר, זה את הסיבה לשימוש בשבוע בן השבעה ימים הנהוג בעולם. שבעה ימים זה דבר לא מובן! לא ניתן לחלק חודש לשבעה ימים, ואף זה יוצר סיבוכים בחישובים של שנה שלימה או תקופות. נראה שהיה צריך לבחור חמישה ימים או עשרה ימים, או סתם מספר ימים זוגי, הכל היה יותר נוח. אך משום מה כל העולם כולו ממשיך לספור את השבוע שלו לפי שבעה ימים.

ואיפה הכל התחיל? בבריאת העולם כמובן! ברגע שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים, ונתן לנו את היום השביעי כיום השבת, מרגע זה כבר כל העולם המשיך לקבל על עצמו את ההרכב של השבעה ימים בלית ברירה. ובעוד היהדות המקורית ההולכת על פי הוראות היצרן של בורא העולם,  וממשיכה לשמור את

יום השבת כיום קדוש יום של שביתה ומנוחה, החלו שאר העמים לנסות לחפש להם ייחודיות בכך שיקבעו יום מנוחה אחר מאשר היהודים. אז הנצרות בחרה לעצמה את היום הראשון (כי זהו היום של אל השמש – Sunday), ואילו דת האסלאם שקמה כ-600 שנה לאחר מכן, בוחרת לעצמה  את היום השישי בשבוע.

היגיון? כנראה שלא חייב.! כי הרי איך יתכן שלאחר יום המנוחה שלהם מגיע היום השביעי בשבוע? הרי היה צריך להתחיל שוב מאחד... אבל כפי שאמרנו, הגיון אין כאן..

מה שלא יודעים אומות העולם, זה שברגע שהם בחרו יום אחר מיום השבת, הם הגשימו נבואה שאותה הבטיח לנו הקב"ה! וכך אנו אומרים בתפילת שחרית של שבת: "ולֹא נְתַתּוֹ ה' אֱלֹקֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם  בָּחָרְתָּ".

הקב"ה כבר הבטיח לנו שהשבת היא של היהודים, ושום אומה בעולם במהלך כל ההיסטוריה לא תהא שותפה ליום הזה חוץ מעם ישראל העם הנבחר, העם שקיבל אותה במתנה מבורא העולם.

 

הסוד של שנת בניית המשכן!

וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר (פרק כו' ל')

בפרשתנו אנו קוראים על תחילת עבודת הבניה של המשכן וכליו, שנבנים כולם על   פי ציווי ה'. "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו, וְכֵן תַּעֲשׂוּ!" (פרק כה ט').

גם משכן שלם הבנוי בדיוק רב, אך ללא השראת שכינתו של בורא העולם יהיה ריק מתוכן. המלאכות של המשכן מסמלות לנו את ששת ימי המעשה, שבהם אדם עושה את כל מלאכתו, וביום השביעי נכנסת קדושת השבת, שזה המימד הרוחני שמבדיל בין יום שהוא חול, ליום השבת שהוא יום של קדושה.

כך גם המשכן מקבל את המימד הפנימי ברגע שהקב"ה משרה שם את שכינתו, כפי שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (פרק כה ח').

חז"ל בתלמוד מלמדים אותנו שהמלאכות שנאסרו בשבת, הן 39 המלאכות שנעשו במשכן בעת בנייתו, בגלל שהמשכן מייצג לנו את ששת ימי המעשה. ולכן בשבת הקדושה שהיא כנגד היום השביעי, אנו נמנעים מעשיית מלאכות אלו (שהם גם שורשם של כל המלאכות שנעשו בבריאת העולם).



אם כן, המשכן  כשלעצמו  מסמל לנו את הספרה - 6 כנגד ששת ימי המעשה, והשבת מייצגת את המספר - 7 שזהו המימד הפנימי. כפי שכל דבר שקיים בעולם שלנו מורכב מ 6 היטלים: 4 רוחות השמיים, 1 למעלה, ו-1 למטה. ואילו המימד ה-7 הוא המימד הרוחני הפנימי.

 

 

אם ניקח את שורשו של המספר 6, ונבחן אותו, נגלה שטמון בו התאריך המדויק לבריאת העולם בו הוקם המשכן.

שנת הקמת המשכן היא כמו שכתוב בתורה, השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים. על פי השנים הידועות לנו על פי התורה, אברהם אבינו נולד בשנת 1948 לבריאת העולם. לאחר 100 שנה נולד לו יצחק, ולאחר 400 שנה מיום היוולדו הייתה יציאת מצרים, ושנה

לאחר מכן הוקם המשכן. אם כן, שנת ההקמה היא שנת 2449 לבריאת העולם. ולפי מה שמובא בפרשת שמיני, זה היה בראש חודש ניסן (ל' באדר) ביום ה- 178 מתחילת השנה.

עתה אם ניקח את המספר 6, ונבדוק את השורש שלו, נקבל את התוצאה: 2.4494897



מהתוצאה שקיבלנו ניקח את ארבעת הספרות הראשונות שמרמזות על אלפי השנים, והתוצאה היא 2449, שזוהי השנה מבריאת העולם שבא הוקם המשכן. השארית המרמזת על הימים היא - 4897.

בכדי להגיע למספר הימים המדויק, עלינו להכפיל את השארית שנותרה לנו, במספר ימי השנה, 4897 כפול 365 = 178,7405.

היום שיצא לנו הוא היום ה- 178, שהוא יום ל' באדר, היום בו הוקם המשכן. והשארית מורה לנו על השעות. נעשה 7405 כפול 24 שעות, והתוצאה היא -  17,7720 שזה אומר שעה 17, ואת ה- 7720 נכפיל ב-60 בכדי לדעת את הדקות, ונקבל את השעה 17:46 לאחר הצהרים, שזה בדיוק שעת השקיעה באותו יום.

זהו בדיוק הזמן בו נכנס ראש חודש ניסן של שנת  2449  לבריאת העולם!

 

 

 

העולם מכין את עצמו לביאת המשיח

לאחר פטירת 24,000 אלף התלמידים, עמד רבי עקיבא ושנה את התורה לחמשת תלמידיו הנותרים, וביניהם רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. רואים אנו את המעט שאנו מבינים מספר הזוהר שחיבר, ומסוגלים אנו להבין את גודל ההפסד בפטירת כל תלמידיו הרבים של רבי עקיבא.

כותב רבי שמעון בר יוחאי:

וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא ...(זוהר פרשת וירא קלב)

תרגום: בשנת שש מאות שנה לאלף הששי (הת"ר – 5600) יפתחו שערי החכמה למעלה, ומעינות החכמה למטה. ויתכונן העולם להיכנס לאלף השביעי כבן אדם שמתכונן להיכנס לשבת.
הזוהר הקדוש אומר, שבשנת הת"ר שהיא שנת 5600 לבריאת העולם (לפני כ180 שנה), יפתחו מעיינות החכמה למטה, והעולם יתכונן להיכנס לאלף השביעי. (שהוא כנגד השבת. כל יום בבריאה כנגד 1000 שנה) כמו שאדם מתכונן לקבל את השבת, ודואג שהכל יהיה מוכן ומסודר, כך העולם יכין את עצמו לקבלת הגאולה. ועינינו רואות שלפני 180 שנה חל שינוי בעולם (המהפכה התעשייתית). אם עד אז כל ההמצאות והגילויים בעולם, היו לא כ"כ משמעותיים ובקצב נורמאלי, מתקופה זו ואילך, זה עלה בכמה וכמה דרגות. רכבות, ספינות, לוויינים, חלליות, מטוסים, תקשורת מכל העולם בזמן אמת. ואין סוף לידע ולהתחדשות. כל אדם שכיום מפתח מוצר, יודע שהוא זמני. כי תוך זמן קצר יוציאו משהו הרבה יותר משוכלל ומתוחכם. מהיכן כל פרץ הידע האין סופי הזה, שלא היה קיים בעבר?

מסביר הזוהר, שהעולם צריך להכין את עצמו לימות משיח, ולכן הקב"ה פתח שערי חוכמה למעלה, ובעקבות כך מתגברים מעיינות החוכמה למטה. כשאבותינו קראו את הפסוק בנביא: "וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה, אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ". פסוק שמבשר את החזרה לארץ ישראל, הם שאלו הרבה שאלות. איך יתכן שעיור, נכה, ואשה שבזמן בהריון, שלא יוצאים למסעות, יצאו למסע "יַחְדָּו" לארץ ישראל. ועוד מעל "נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ"?! איך זה יתכן? אך לאחר המצאת המטוסים, הכל מובן. כולם מגיעים "יַחְדָּו" לארץ ישראל "בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ". אבותינו שקראו את הפסוק: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' ", לא הבינו איך זה יתכן שכל העולם יראה את קידוש ה' ברגע בוא המשיח. אך לנו זה מובן! לא לשווא המציאו את הלוויינים התקשורת  ומסכי  הטלוויזיה.

הכל קיים בכדי לקיים את דברי התורה, ולהכין את העולם לביאת המשיח במהרה בימינו אמן!