להיות לו לעם סגולה

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ! בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (פרק ז פסוק ו')

בכל בוקר אנו מברכים את ברכת "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ" ברכה שעליה אמר רב המנונא (ברכות יא:), שהיא המעולה שבברכות! ומדוע היא המעולה שבברכות? כותב על כך רש"י: לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל. עכ"ל.

מודים אנו בכל יום להקב"ה שבחר בנו להיות עם סגולה [דבר נחמד, שלא ימצא בשום מקום כמוהו – אבן עזרא], העם היחיד שקיבל תורת אמת, ושעלינו נאמר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד א). ולעומת זאת על הגויים נאמר: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ" (ישעיה מ טו'). "מַר מִדְּלִי" – הן הטיפות שנשארות בתחתית הדלי לאחר ששופכים את תכולתו. ו"שַׁחַק מֹאזְנַיִם" – זוהי השחיקה הטבעית שיש למשקולות המאזנים שהיו בעבר משמשות את הרוכלים בשוק. האם מישהו מייחס חשיבות למשקולת מאזנים שיש לה שחיקה של פחות מרבע גרם? האם יש מישהו שמייחס חשיבות לטיפות המועטות שנשארות בדלי לאחר שמרוקנים אותו?? כך הוא הייחס של הקב"ה לאומות העולם לעומת ישראל. "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (שם יז).

למרות זאת אנו רואים שישנם קבוצות גדולות (מאוד!) של בני אדם בעולם, שטוענים דווקא שהאמת נמצאת אצלם. חלקם הביאו "ברית חדשה" וטוענים שמרגע מסוים בורא העולם החליף את העם  הנבחר. וחלקם טוענים שהנביא  שלהם הוא הממשיך של משה רבינו, והיה לו קשר עם אלוקים. וכעת הם מוכנים לערוף את ראשו של כל מי שימרה את חוקי האל...

משה רבינו מתחייב שגם אם יבוא אדם בדורנו בשנת 5775 לבריאת העולם, וירצה הוכחה לכך שבורא העולם  התגלה אך ורק לעם ישראל ונתן להם תורה,  תהיה לו דרך ברורה לדעת זאת.

אומר משה רבינו: "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ? הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי?? אוֹ, הֲנִסָּה אֱלֹקִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ??" (פרק ד לב'-לד')

אומר משה רבינו: תברר על כל ההיסטוריה, מהימים הראשונים של העולם ועד לנקודה בהיסטוריה שבה אתה נמצא. האם נשמע על עוד מאורע כמו מעמד הר סיני? האם עוד עם, אי פעם טען שהוא שמע את אלוקים מדבר אליו מתוך האש כמו שאתה שמעת? האם עוד עם בהיסטוריה טוען שנעשו להם ניסים גדולים כמו שנעשו לעם ישראל במצרים? לא יקום ולא יהיה! משה רבינו מתחייב עוד לפני הקמת כל הדתות הגדולות [נצרות (2.3 מיליארד), אסלם (1.8 מיליארד), ובודהיזם (500 מיליון)], שאף עם במשך כל ההיסטוריה, לא יטען שנגלה אליו אלוקים ועשה לו ניסים.

ואכן רואים אנו שכל הדתות הגדולות שהעולם נוהר אחריהן הם דתות שנבנות על איש אחד בלבד. איש אחד שטוען [או אנשים בדורות אחריו שטוענים] שהאלוקים נגלה אליו. לא מעמד מול עם שלם, ואפילו לא עדות של שני בני אדם. החל מאותו יש"ו של הנצרות, שבחייו אפילו לא חלם על המעמד לו זכה לאחר מותו. ועד מוחמד שטען להתגלות של המלאך ג'יבריל [גבריאל] במערה מסתורית - ללא שום עדים כמובן. וכלה ב"סידהארתה" שטען שגילה דרך להתמודד עם הסבל בעולם, ולימים "זכה" להיות כפסל עבודה זרה. לאף אחד מהם לא היה עדים! הדבר הכי מתבקש בכדי להתחיל דת שימשכו אחריה הרבה אנשים היא להביא כמה שיותר עדים שיכולים להעיד על קשר כל שהוא לאלוקים. אך כמובן שאם זה לא אמת, זה לא אפשרי! לא ניתן  לתאם גרסאות בין כמה אנשים לאורך זמן, כי ברגע שישאלו שאלות כל אחד יספר משהו אחר. כל שכן שלא ניתן להמציא סיפור על ידי עם שלם שֶׁמּוֹנֶה מיליוני בני אדם.

אז איך מושכים אנשים? הנצרות ביטלה את כל המצוות המעשיות, ואין מחויבות לשום דבר. האסלם מתחילתו ועד היום אוסף את מאמיניו בכוח הזרוע. והבודהיזם אכן תגרום לך להרגיש טוב, ולקוות שיום אחד אולי תגיע לאיזו נירוואנה (הארה). שום מחויבות! אף אחד לא שואל, ולכן לא צריך עדים.

רק היהדות טוענת להתגלות של בורא העולם לכל העם, לניסים גדולים שכל העם ראה אותם במו עיניו, ומצווה הוא להעביר את מה שראה מדור לדור. התורה עוברת במשך 3327 שנה ללא שום שינוי! לא אמונה במעשיות ללא עדים! אלה ידיעה ברורה ומדויקת שעוברת מאב לבן עד ימינו. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ! (ד לה')

אלוהי עץ ואבן

וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן... (פרק ד פסוק כח')

התורה מבטיחה כאן, שעם ישראל ישתעבד בגלותו לעובדי אלילים ויעלה להם מיסים, כך שיחשב להם כאילו עבדו בעצמם את אותם אלילים, וכלשונו של רש"י: "לא עבודת אלילים ממש, אלה [שיהיו] מעלים מס. עכ"ל.

אלילים אלה יהיו אלוהים, אשר לא עבדום מעולם, לא הם ולא אבותיהם, והם יהיו אלוהי עץ ואבן. לכשנסקור את ההיסטוריה, נראה, שישנן שתי דתות חדשות יחסית, שנולדו אחרי גלות עם ישראל מארצו, ואשר על כן עם ישראל מעולם לא עבד את עובדיהן ואשר סימלן הוא עץ ואבן, הלא הם הנצרות והאסלם, כידוע, סמלה של הנצרות הוא העץ, שעליו נצלב יש"ו, וסמלה של האסלם, הוא אבן, אותה אבן שבמכה.

[מעניין לראות שהמילים יש"ו ומכה מופיעים באותו עניין בדילוג שווה של 49 אותיות – ראה בטבלה למטה].

הבטחה זו חוזרת גם בספר יחזקאל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן..." (יחזקאל פרק כ פסוק לב').

התורה בהמשך מזהירה את עם ישראל ואומרת שלא נתפתה אחריהם: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא!" (יג א'-ד')

מעניין לראות שהתורה הזהירה כבר כ-1300 שנה לפני הנצרות מפני נביא שקר [יש"ו] שיגרום לאנשים להאמין בו על ידי אותות ומופתים (כשפים). וכ-1900 שנה לפני האסלאם, מפני אדם [מֻחַמַּד] שחולם חלום על מלאך שמתגלה אליו במערה מבודדת.

[גם כאן המילה יש"ו מופיעה באותו עניין בדילוג שווה של 7 אותיות. ומֻחַמַּד בדילוג שווה של 20 אותיות – ראה בטבלה למטה].

שניהם הצליחו לסחוף אחריהם חלק גדול מאוכלוסיית העולם, אך התורה כבר הזהירה את עם ישראל ואמרה שלא נתפתה אחריהם, ונדע שכל זאת "כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"..

ושמרו (רק) בני ישראל את השבת!

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת (פרק לה' פסוק ב')

אחד הדברים שחכמי אומות העולם לא מצליחים להסביר, זה את הסיבה לשימוש בשבוע בן השבעה ימים הנהוג בעולם. שבעה ימים זה דבר לא מובן! לא ניתן לחלק חודש לשבעה ימים, ואף זה יוצר סיבוכים בחישובים של שנה שלימה או תקופות. נראה שהיה צריך לבחור חמישה ימים או עשרה ימים, או סתם מספר ימים זוגי, הכל היה יותר נוח. אך משום מה כל העולם כולו ממשיך לספור את השבוע שלו לפי שבעה ימים.

ואיפה הכל התחיל? בבריאת העולם כמובן! ברגע שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים, ונתן לנו את היום השביעי כיום השבת, מרגע זה כבר כל העולם המשיך לקבל על עצמו את ההרכב של השבעה ימים בלית ברירה. ובעוד היהדות המקורית ההולכת על פי הוראות היצרן של בורא העולם,  וממשיכה לשמור את

יום השבת כיום קדוש יום של שביתה ומנוחה, החלו שאר העמים לנסות לחפש להם ייחודיות בכך שיקבעו יום מנוחה אחר מאשר היהודים. אז הנצרות בחרה לעצמה את היום הראשון (כי זהו היום של אל השמש – Sunday), ואילו דת האסלאם שקמה כ-600 שנה לאחר מכן, בוחרת לעצמה  את היום השישי בשבוע.

היגיון? כנראה שלא חייב.! כי הרי איך יתכן שלאחר יום המנוחה שלהם מגיע היום השביעי בשבוע? הרי היה צריך להתחיל שוב מאחד... אבל כפי שאמרנו, הגיון אין כאן..

מה שלא יודעים אומות העולם, זה שברגע שהם בחרו יום אחר מיום השבת, הם הגשימו נבואה שאותה הבטיח לנו הקב"ה! וכך אנו אומרים בתפילת שחרית של שבת: "ולֹא נְתַתּוֹ ה' אֱלֹקֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם  בָּחָרְתָּ".

הקב"ה כבר הבטיח לנו שהשבת היא של היהודים, ושום אומה בעולם במהלך כל ההיסטוריה לא תהא שותפה ליום הזה חוץ מעם ישראל העם הנבחר, העם שקיבל אותה במתנה מבורא העולם.