וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן... (פרק ד פסוק כח')
התורה מבטיחה כאן, שעם ישראל ישתעבד בגלותו לעובדי אלילים ויעלה להם מיסים, כך שיחשב להם כאילו עבדו בעצמם את אותם אלילים, וכלשונו של רש"י: "לא עבודת אלילים ממש, אלה [שיהיו] מעלים מס. עכ"ל.
אלילים אלה יהיו אלוהים, אשר לא עבדום מעולם, לא הם ולא אבותיהם, והם יהיו אלוהי עץ ואבן. לכשנסקור את ההיסטוריה, נראה, שישנן שתי דתות חדשות יחסית, שנולדו אחרי גלות עם ישראל מארצו, ואשר על כן עם ישראל מעולם לא עבד את עובדיהן ואשר סימלן הוא עץ ואבן, הלא הם הנצרות והאסלם, כידוע, סמלה של הנצרות הוא העץ, שעליו נצלב יש"ו, וסמלה של האסלם, הוא אבן, אותה אבן שבמכה.
[מעניין לראות שהמילים יש"ו ומכה מופיעים באותו עניין בדילוג שווה של 49 אותיות – ראה בטבלה למטה].
הבטחה זו חוזרת גם בספר יחזקאל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן..." (יחזקאל פרק כ פסוק לב').
התורה בהמשך מזהירה את עם ישראל ואומרת שלא נתפתה אחריהם: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא!" (יג א'-ד')
מעניין לראות שהתורה הזהירה כבר כ-1300 שנה לפני הנצרות מפני נביא שקר [יש"ו] שיגרום לאנשים להאמין בו על ידי אותות ומופתים (כשפים). וכ-1900 שנה לפני האסלאם, מפני אדם [מֻחַמַּד] שחולם חלום על מלאך שמתגלה אליו במערה מבודדת.
[גם כאן המילה יש"ו מופיעה באותו עניין בדילוג שווה של 7 אותיות. ומֻחַמַּד בדילוג שווה של 20 אותיות – ראה בטבלה למטה].
שניהם הצליחו לסחוף אחריהם חלק גדול מאוכלוסיית העולם, אך התורה כבר הזהירה את עם ישראל ואמרה שלא נתפתה אחריהם, ונדע שכל זאת "כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"..
