‏הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

מחלקים מצוות במתנה!

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (לא יב')



על פסוק זה כותב רש"י: האנשים. ללמוד. והנשים. לשמוע. והטף. למה באו? לתת שכר למביאיהם (חגיגה ג.).

מצוות הַקְהֵל היא הציווי לאסוף (להקהיל) את כל עם ישראל העולים לרגל לבית המקדש בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם.

הגמרא בחגיגה מראה לנו דוגמא לכך שהקב"ה הירבה לנו תורה ומצוות לטובתנו. כי הרי מצוות הקהל כל עניינה הוא לבוא ולשמוע את דברי התורה. והרי לטף אין עניין לבוא ולשמוע את דברי התורה, כי אינם מבינים. אך התורה מצווה גם עליהם לבוא. ומדוע? כי יודע הקב"ה שהטף לא יכול להישאר לבד בבית, ובכל מקרה הם יבואו עם הוריהם, ואם לא היתה מצווה התורה להביאם, לא היתה נחשבת הבאתם לשכר..

ועל כך אמר רבי חנניה בן עקשיא: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

 

יום שני, 5 בינואר 2015

מה נחשב נס יותר גדול?

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי, וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. (פרק ב פסוק א')



מי זו בת לוי? רש"י מבאר: כי זוהי יוכבד שהייתה בת מאה שלושים, שחזרה והפכה לנערה וילדה את משה ואהרן.

לעומתו מקשה האבן עזרא: מדוע לא הזכירה התורה במפורש את הנס שיוכבד ילדה בגיל 130? הרי זהו נס גדול יותר משל שרה אימנו שילדה בגיל תשעים?

המגיד מדובנא מבאר זאת בדרך משל למה הדבר דומה: פעם אחת ישבו עניים בחבורה ופתחו בשיחה על מצבם הקשה, ועל הירידה הגדולה שחלה במתן הצדקה. "אפילו העשיר הגדול כבר לא נותן מאומה" – שח אחד מהם לחבריו. "אינני יודע על מה אתם מדברים?!" – הגיב אחד מהם – "כשאני עברתי בבתים, כולם נתנו לי ביד רחבה!" "מתי היה זה?" פצחו כולם פה אחד... "בפורים!". השיב מיד... "אם כך אין זו ראיה! - גיחכו כולם - שהרי בפורים כל אחד מרבה במתנות לאביונים"...

כן הוא הנמשל בעניין שלנו: בזמן שרה, ללדת בגיל תשעים, זה היה נס עצום... אך במצרים היו מלומדים בכל כך הרבה ניסים, "שישה נולדו מכרס אחת" כך שכלל לא היה חריג ללדת בגיל מאה שלושים... לכן לא הזכיר הכתוב את הנס שיוכבד ילדה בגיל 130, כי כל ההתנהלות במצריים הייתה ניסית.

יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

להאמין ללא תנאים

מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ... (מתוך על הניסים)



חז"ל מלמדים אותנו על חמשה הבדלים שהיו בין החשמונאים, לבין אויביהם היוונים. חמישה הבדלים שהם אלה שגרמו לחשמונאים לנצח. ברגע שאנו באים לנתח את הסיבות לניצחון [בעיניים יהודיות], מובן לנו שבעצם היותם של החשמונאים צדיקים, והיוונים רשעים, אלו טהורים, ואלו טמאים, החשמונאים עוסקים בתורה, בעוד היוונים מאמינים ב"אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת", אלו סיבות מספיק טובות שהביאו לעם ישראל את הניצחון. אך חז"ל מונים עוד שני סיבות שגרמו לניצחון, והם שהחשמונאים היו חלשים, והיוונים חזקים, ושהחשמונאים היו מעטים, והיוונים רבים. ולכאורה, מה זה קשור לסיבות לניצחון? זה נראה כאילו ההשוואה בשני דברים אלה באה להמחיש את התנאים ששררו באותם קרבות, ולא את הסיבות לניצחון...



אך מגלים לנו חז"ל שלתשועה הניסית ולניצחון המופלא, זכו אבותינו דווקא משום שהיו חלשים ומעטים. דווקא משום שידעו בבירור והכירו כי את עיניהם אין להם לשאת, אלא אל אביהם שבשמים!



שיהודי יודע שהוא חלש ואין לו עליונות מספרית וכדומה, ועדיין הוא יוצא להילחם, זה מראה על האמונה החזקה שלו! אמונה שבגללה אני קורא לעצמי "מכבי" [מי כמוך באלים י-ה] כי אני יודע שאין לנו על מי לסמוך אלה על אבינו שבשמיים! ואז ה' עוזר...

חיסול מתוחכם

כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ (מתוך על הניסים)



ידעו היוונים שבכדי לחסל את עם ישראל באופן מוחלט, לא יעזור מה שעשה המן הרשע בגלוי ובמוצהר "להשמיד ולהרוג". אלה צריך לפעול בשקט מתחת לפני השטח, לתת לעם ישראל לזנוח את המצוות ח"ו, ועם זאת לתת להם הרגשה שאין בכך שום דבר נורא.



משל לנשיא רוסיה שבא לבקר את נשיא ארה"ב. נשיא ארה"ב הכניס את נשיא רוסיה לחדר עם מחשב בעל שלש כפתורים אדומים, ואמר לו בשלושת הכפתורים האלה אל תיגע! ולאחר מכן עזב את החדר.



נשיא רוסיה התגרה ולחץ על הכפתור הימני, זרוע עם כפפה יצאה מצד ימין והכניסה אגרוף בפניו. מופתע אך סקרן, לחץ על הכפתור השמאלי, ושוב זרוע הכתה אותו מצד שמאל. שכבר חשב שהבין את העסק, כיסה את פניו בשתי ידיו ולחץ ברגלו על הכפתור האמצעי. רגל יצאה מהאמצע וחבטה אותו בראשו לקול צחוקו המתגלגל של נשיא ארה"ב שנכנס לפתע לחדר.



לימים הוזמן נשיא ארה"ב לרוסיה וגם כאן השאיר אותו נשיא רוסיה לבד בחדר עם שלושה כפתורים והזהיר אותו ביותר שלא ילחץ על שום כפתור. נשיא ארה"ב הסתקרן ולחץ על כפתור אחד, ועוד אחד ורואה שלא קורה כלום. כפתור שלישי ושום דבר..



שנשיא רוסיה נכנס לחדר, פנה אליו נשיא ארה"ב בזלזול מתנשא ואמר לו: המכונה שלך בכלל לא עובדת! לחצתי על שלושת הכפתורים ולא קרה כלום! חכה שאני יגיע חזרה לארה"ב ויספר את זה לכולם...



ענה לו נשיא רוסיה:  חזרה לארה"ב? איזה ארה"ב? הרגע שלחת לשם שלוש פצצות אטום!.. אמרתי לך לא לגעת בכפתורים!...



יוון רצו לחסל את עם ישראל  ועם זאת לתת להם הרגשה ששום דבר רע לא קורה, ועל ידי כך חשבו הם להביא לחיסולם המוחלט ח"ו.

יום שישי, 14 במרץ 2014

נפל בלשונו ...

אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב...     (נוהגים לאמר לאחר קריאת המגילה)



מדוע חרבונה רק "זָכוּר לטוֹב" ולא מקבל ברכה יחד עם כל ישראל?

מסביר זאת המגיד מדובנא בעזרת משל על אדם עיור שהלך ברחובה של עיר, ולפתע הרגיש מכה בכתפו. ברגע שהתאושש מהמכה הבין שארנקו נגנב ממנו, והחל לזעוק בייאוש לעזרה ולנופף בידיו אנה ואנה. ראה זאת הנער הצעיר שגנב ממנו את הארנק, וריחם על העיור חסר הישע, והחליט להחזיר לו את הגניבה. הרי הוא עיור ולא ידע שהוא זה שגנב את ארנקו. ניגש אליו הצעיר ואמר לו: "אדוני, ברצוני להשיב לך את הארנק עם ה30 שקל שגנבו לך".. תפס אותו העיור בידו, והחל חובט בו בחוזקה. "גנב, גנב, תתבייש לך, לגנוב מאדם עיור.."

התפלא הצעיר ואמר לעיור: "זה לא אני הגנב! למה אתה מאשים אותי בגניבה?" השיב לו העיור: "יודע אני שאתה הוא הגנב. כי אם לא כן, מהיכן אתה יודע שיש בארנק בדיוק 30 שקל???"

כך הוא הנמשל, אומר המגיד מדובנא. הפסוק אומר: "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי.. גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה". מהיכן ידע חרבונה את גובהו המדויק של העץ? הרי ממקומו בתוך הארמון, לא היה ניתן לדעת... אלה שוודאי היה לו חלק כלשהו בעצת המן, ולכן ידע. אך עדיין הוא גרם  בדבריו למלך  לומר: "תְּלֻהוּ עָלָיו!"  ולכן  מזכירים אותו  לטובה.

מה יותר משתלם, להציל נפש או ללמוד תורה?

כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו... (מגילת אסתר - פרק י פסוק ג')



מדוע הפסוק כותב שמרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו לא לכולם? הרי מי היה גדול כמרדכי היהודי, שכל הצלת עם ישראל היתה בעיקר בזכותו!?
האם היה מישהו שהיה מסוגל לא לחשוב כך? ומסביר לנו רש"י: לרוב אחיו, ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו. עכ"ל.

אדם הולך להציל את כל עם ישראל, ועדיין יש עליו תביעה כי ביטל קצת מה"סדר" הקבוע שלו...

רואים אנו מכך מהי החשיבות הגדולה של לימוד התורה, עד שאמרו חז"ל בגמרא (מגילה טז:) ש"גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות"! כלומר שאם אדם ישב ולמד, ולעומתו חבירו הלך להציל נפש מישראל, שכרו של הלומד יותר גדול מזה שהציל!

ודאי שמי שיושב ללמוד תורה, ורואה אדם טובע בים, הוא חייב לעזוב את לימודו ולרוץ להציל את אותו אדם, זה הרי פיקוח נפש. אך במקום שיטפח לעצמו על השכם, ויתלהב מכך שהציל אדם מטביעה, יחשוב למה נגרע שכרו בכך שנתגלגל לידו המצב הזה דוקא בעת שישב ולמד תורה..

ואם צריך להצטער על כך שביטל תורה כי הלך להציל נפשות, כמה צריך להצטער אם ביטל תורה בשביל שיחת חולין בפלאפון בתוך הזמן שהגדיר ללימודו... ישמע חכם ויוסף לקח!