‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 בפברואר 2015

איך להצליח בשמירת הלשון

וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (פרק כח פסוק לא')



מפרשים חז"ל שהמעיל של הכהן הגדול בא לכפר על חטא לשון הרע. חטא הלשון הוא חטא חמור ביותר, ועל כן שם לנו הקב"ה מחסומים וגדרים לכך, את השיניים ואת השפתיים שתי חומות בצורות היכולות לסגור על הלשון. אך חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן.

המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" מסביר את העניין עפ"י משל לשני שכנים עניים, אחד מהם היה חוטב עצים והשני היה גנב, והיו לזה בנות ולזה בנות.

כאשר הגיעו בנותיו של חוטב העצים לפרקן השיא אותן אביהן ברוב פאר והדר, ואילו הגנב לא היה לו ממון להשיא את בנותיו ונשארו בתולות זקנות.

הפציר הגנב בשכנו שיסביר לו איך הצליח להשיא את בנותיו ולתת להן נדוניא, בשעה שהוא עני ואביון כמוהו? השיב לו חוטב העצים, שמנהגו הוא שבו שנולד לו ילד, עושה לעצמו תיבה קטנה (קופה) סגורה במסגר, ויום יום הוא נותן בתוכה אגורה אחת, ועד שיגיע לפרקו כבר יש לו  עבורו כל צרכי הנישואין. חוטב העצים הציע לשכנו שיעשה כן גם הוא, דהיינו שיעשה ארגז קטן סגור במסגר וייתן בתוכו מידי יום מטבע עד שיתמלא..

כששמע הגנב את דבריו ואת עצתו, צחק מאוד ואמר:  "העצה הזאת  טובה רק  עבורך,  כי כאשר  תיתן את  המטבע לתוך הארגז הסגור, יהיה מונח עד שיגיע הילד אל פרקו, ואין חשש שתפתח אותו לפני הזמן גם אם תהיה דחוק, אבל אנכי הלא גנב אני, ואני פותח מסגרות נעולות אשר סגרו אחרים, וכל שכן מסגר קטן זה אשר אני עשיתיו, שבוודאי שאני אפתח אותו כאשר אהיה דחוק לכסף"...

והדברים  ברורים:  מי ששומר על תורה  ומצוות יכול לעשות  לעצמו מסגרת גם לפיו,  והוא בוודאי גם  יוכל לשמור  אותו.  אך מי שעובר על מסגרות אשר גדרה התורה, גם את שתי החומות הבצורות הבאות להגן על הלשון ישבור בקלות.

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

העורך דין המועדף

אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ! (פרק כב פסוק כב')



עני אחד מר נפש סח את צערו לפני רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", וברצותו לנחמו סיפר לו ה"חפץ חיים" משל:
בעיר אחת גרו שני סוחרים עשירים גדולים, ראובן ושמעון. לימים העלילו עליהם עלילת שווא כי חטאו למלכות וזייפו שטרי כסף, ומשום כך הוטלו ראובן ושמעון אל בית הכלא עד לזמן משפטם. בני משפחותיהם ניסו ככל שביכולתם להציל את קרוביהם, ולשם כך שכרו עורכי דין מן הטובים במדינה, ואף לא חסכו תשלום שוחד ושלמונים מפקידי המלך כדי להמתיק את דינם. מאמצים אלו עלו ממון רב שכילה כמעט את כל רכושם של השניים, עד שלבסוף נשאר ראובן עם סך של עשרים אלף רובל ושמעון עם אלפיים בלבד. משהגיעה שעת המשפט, התייצבו סנגוריהם של השניים לפני השופטים. לראובן עמד סניגור בכיר מטובי המשפטנים שבמדינה, ואולם לשמעון עמד כסניגור שר בכיר משרי המלך!

ביושבם על ספסל הנאשמים גחן שמעון ולחש על אוזנו של ראובן: "מצבך טוב ממצבי! כיוון שנשאר לך פי עשרה מכספי תוכל תמיד לחזור ולעסוק במסחר ואולי אף להתעשר שנית"... "טועה אתה", החזיר ראובן בלחישה. "אמנם נשאר לך כסף מועט, אולם סיכוי טוב לך לצאת זכאי בדין כיון שלטובתך טוען שר משרי המלך, ואילו אני, אומנם כסף רב לי מאשר לך, אולם מי יכול להבטיח לי כי אצא זכאי בדין"?..

כן הוא הנמשל, אמר ה"חפץ חיים" לעני, כסף אמנם אין ברשותך, אך הקב"ה בכבודו ובעצמו עומד לימינך, שכך נאמר בתהילים: "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ" (קט). כלום יש לך דבר גדול מזה? חשוב בעצמך, סיים ה"חפץ חיים" ומה תעדיף ממון כממון עשירים או זכות זו שהקדוש ברוך הוא עומד לימינך?

יום חמישי, 27 בפברואר 2014

הצעה שלא ניתן לסרב לה!

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה.. (לח פסוק כא')



מפרש רש"י: "המשכן משכן" [נאמר] פעמיים, רמז לבית המקדש שנתמשכן בשתי חורבנות על עונותיהן של ישראל!

המגיד מדובנא הטיב לבאר את העניין במשל נפלא: בעיר אחת גר עשיר גדול בעל נכסים ועסקים רבים. לאיש הייתה בת יחידה כלילת המעלות. חיפש העשיר חתן לבתו ומצא בחור מופלג בתורה וביראת שמים אלא שהיה הבחור עני  מרוד - בן עניים.
השכיל אבי הכלה להביט על מעלותיו של הבחור ונוכח לדעת כי אין כמותו בכל העיר, על כן גמר בליבו כי אותו ייקח לחתן. כעבור ימים אחדים נערכו התנאים ברוב פאר והדר. בעיצומה של השמחה פנה אביו של החתן אל אבי הכלה ושאל: מנהג מקובל בעת כתיבת התנאים, להתחייב על סכום כסף כביטחון לקיום התנאים, האם גם אתה יכול להתחייב כן? וודאי - השיב העשיר - אני מתחייב לתת סך של מאה זהובים (סכום עתק) כעירבון לקיום התנאים..

אחד הקרובים של העשיר שמע את השיחה, ושאל את חברו: "אני לא מבין מה קורה כאן?! מדוע אין העשיר גם הוא מבקש דמי ביטחון ממחותנו העני?!. "שוטה שכמותך" - השיב החבר - האם יתכן שהעני יצא מדעתו לבטל שידוך עם עשיר כזה?! האם צריך עירבון לכך?!

לימים, בטיפשותו, ביטל העני את השידוך!... וכן הוא גם הנמשל: המשכן הוא כעירבון שנתן הקב"ה לעם ישראל על קיום הבטחתו לבנות להם את המקדש השלישי שעתיד לבוא, אבל מבני-ישראל לא ביקש מאומה כעירבון, שהרי לא יעלה על הדעת שהם אלה שיפרו התקשרות כזו עם מלכו של עולם?!

וזהו מה שכתוב בנחמיה שמתוודה על חורבן בית המקדש (א ז'): "חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ". אנו לקחו משכון מאת ה' (שמות רבה נא ג') אולם נתהפך הדבר ולא שמרנו את המצוות ואת החוקים ואת המשפטים אשר ציווה הקב"ה ע"י משה עבדו"...